מחאת הנשים

בתקווה להיות האחרונות בשרשרת הסבל, הנשים שכבר נאלצו להגיע למקלט יצאו לרחובות

עבור מי שהותקפו על ידי הקרובים להן, "אלימות נגד נשים" היא יותר מכתובת שחוקה על שלט. את מחדלי הרווחה והמשטרה הן מכירות היטב, ומכוונות את הציפיות לדור הבא: "צריך ללמד את הגברים מגיל צעיר איך להתמודד עם כעס"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

הן יצאו להפגין היום, מגובות במשקפי שמש ובכובעים שטשטשו מעט את זהותן, ועשו את דרכן לצומת ביישוב שבו נמצא המקלט. "רצינו שנשים אחרות ידעו שיש פתרון, שלא צריך להישאר בתוך האלימות", אומרת רונה (כל השמות המוזכרים בכתבה בדויים), ואנה מוסיפה: "היה טוב לגלות שאנשים תומכים בנו, שאנחנו לא לבד".

עבור רונה, אנה ונשים נוספות, אלימות נגד נשים היא יותר מביטוי שחוק על שלטי ההפגנות שמילאו את הצמתים והכיכרות היום (שלישי). הן חוו את האלימות בעצמן, עד שהגיעו למקלט לנשים מוכות. יחד עם ילדיהן, חלקם תינוקות שאך נולדו, הן מנסות לשקם את ההריסות ולבנות מתוכן חיים חדשים. עבור שלוש מהנשים שיצאו להפגין היום, החיים החדשים ממתינים מעבר לפינה: בעוד יומיים הן עוזבות את המקלט לדירות שכורות בערים אחרות. שתיים מהן הכירו במקלט, וכעת עוברות לגור בשכנות. "כמו משפחה", הן אומרות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ