בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבקרי סיקור מותה של רונה רמון לא רציונלים יותר, אלא מתנשאים ומנותקים

למול הקיטש הלאומי שנחגג באקסטזה בולימית, עד שהוא מעורר חשד לציניות, מתגבש לו זרם אחר, לעומתי. כזה שבז לרגשות באוטומטיות שעיוורונה לא פחות מזה של מקצועני השכול

102תגובות
רמון בביתה, ב-2016
תמי בר-שי

מותה של רונה רמון הוא בראש ובראשונה חוליה נוספת בסיפור משפחתי טרגי, שמעורר בכל אדם בעל יכולת להרגיש משהו, כאב חזק ואמפתיה. עוד לפני המעמד של אשה ואם שכולה, עוד לפני הפעילות הפילנתרופית והיוזמות החינוכיות, יש כאן משפחה ישראלית הבאה שוב ושוב בשער הגיהנום האנושי של האובדן. וכן, ההקרבה הגדולה של המשפחה הזאת הפכה את רונה רמון לאחד האנשים היחידים, כנראה, שיכולים לאחד כאן אנשים ממחנות שונים ומנוגדים. הידיעה על מותה תפסה את אבי הליכודניק ואותי, כשבמקרה היינו ביחד. אנחנו לא מצליחים, לצערי, להגיב בצורה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו