בין חתונות להלוויות: האבולוציה של המודעות בעיתונים

עיון בברכות שפורסמו בעיתונים העבריים מלמד איך אירוע פרטי כמו ברית הפך לחגיגה לאומית, מגלה למה יש היום יותר מודעות אבל מברכות לחתונה, וחושף את מי שפרסם את עצמו במסווה של ברכה

עופר אדרת
עופר אדרת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עופר אדרת
עופר אדרת

מיכאל רבינוביץ, שעלה לארץ מרוסיה וזהבה עמי, ילידת פולניה, הזמינו ב–1932 "את כל לקוחותיהם, בני עירם, חבריהם וידידיהם" לחגיגת כלולותיהם בחיפה. "הזמנות פרטיות אינן נשלחות", הם ציינו במודעה שפירסמו ב"הארץ".

הנוהג לפרסם בעיתון הזמנה לחתונה רווח מאוד באותן שנים. "בשל היקפו המצומצם של היישוב היהודי בארץ ומיעוט האמצעים הטכנולוגיים, היתה העיתונות העברית רשת המידע העיקרית של אנשי היישוב", אומרת ההיסטוריונית ד"ר אורית יעל ממכללת כנרת.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ