שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

ילדי כיתה א' מבית הספר בלוך בשכונת ביצרון שבתל אביב ישבו על כיסאות קטנים במעגל והקשיבו לסיפור על ילדה בשם יולי: חברה של יולי באה לבקר אחרי שלא התראו זמן רב. כאן עצרה המספרת ושאלה, "איך אתם חושבים שיולי הרגישה? למה?" אחר כך המשיכה בסיפור. "הפה של יולי היה ככה", היא אמרה והדגימה חיוך, "איך יולי הרגישה?" אחר כך חזרה המדריכה על השאלה כששפתיה היו נפולות ועיניה מעט סגורות. הילדים הציעו שלל תשובות: "עצובה", "עייפה", "היא בכתה מרוב התרגשות". לא היו תשובות שגויות. הסיפור לא נלמד בשיעור ספרות או הבעה, אלא בשיעור אמפתיה — שמטרתו אחת: לפתח את היכולת לשים לב לרגשותיו של האחר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ