האחים השכולים הדרוזים מסבירים למה הם לא רוצים לדבר על מחדלים

ניזאר נבואני ומוטיע דגש נשארו בצבא בעקבות אחיהם, שפרצו דרך חרף אתגרי הסביבה: "הם היו דוגמה אישית"

יותם ברגר
יותם ברגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יותם ברגר
יותם ברגר

סמל ראשון תמיר נבואני היה הלוחם הדרוזי הראשון אי פעם בסיירת מטכ"ל. כשנפל ביום הראשון לשנת 2008 היה גם לחלל הדרוזי הראשון של היחידה. "מעטים המקרים שהאח הצעיר נותן השראה לאחים הגדולים", נזכר אחרי יותר מעשור אחיו ניזאר, איש קבע ביחידה מסווגת, וההתרגשות עוד ניכרת בקולו: "מרגע שהוא סיים את הפנימייה ואני הייתי מי שמייעץ לו, הפכתי להיות מי שמקשיב לניצחונות הקטנים", סיפר, "הוא לא פירט על מה שעשו, אלא על החוויה עצמה. על האתגר, איפה נכשל, איפה הצליח. חיכיתי לזה כמו מישהו שמחכה לשמוע מהאהבה שלו מה קורה איתה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ