פרשנות |

לפנינו עומדת שאלה מרכזית, רדיקלית: מי צריך את משרד החינוך?

היום הראשון ללימודים המקוונים נפתח בהדיפת ביקורת ובזיג-זגים מצד המשרד - שאינו מישיר מבט לאתגרי הלמידה מרחוק. במקום ניסיונות שווא להפגנת מנהיגות, הגיע הזמן להעביר את השליטה לאנשי החינוך בשטח

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אור קשתי
אור קשתי

אחרי יותר מחודש שבמהלכו משרד החינוך היה אמור להגיע להחלטות באופן מסודר ושקוף - על אופן הלמידה מרחוק, מטרותיה, היתרונות הנלווים לה וגם האתגרים הלא פשוטים שהיא מציפה - היום הראשון לחזרה ללימודים מקוונים התאפיין בהסתגרות מול ביקורת, בהתנערות מאחריות ובזיג-זג בהחלטות (האם הנוכחות היא חובה או רשות; האם מתווה הוא נוקשה או רק המלצה). לפעמים הורים וילדים אף הואשמו בכך שהם מעיזים להעלות שאלות. התנהלות כזאת מבהירה כי ראשי המשרד עסוקים במרדף חסר סיכוי לנהל באופן ריכוזי את הפלגים הרבים של החינוך בישראל. גם בעבר לא בטוח ששליטה כזאת הביאה לתוצאות חיוביות, אך כעת עוד פחות. על הפרק עומדת שאלה מרכזית אחת, רדיקלית: מי צריך את משרד החינוך?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ