עבור מורות ערביות בבתי ספר יהודיים, ההסלמה עוררה חשש מקולגות ומתלמידים

ימי ההסלמה הדגישו את המורכבות שבעבודתן של המורות, שלפתע מצאו עצמן בחזית. "אני מנסה לא להקשיב לתהיות הפנימיות", סיפרה אחת מהן. "אם אוותר ואעזוב, התלמידים כנראה לא ישמעו קול כמו שלי"

אור קשתי
אור קשתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אור קשתי
אור קשתי

באמצע השבוע שעבר הביעה נסרין, מורה ערבייה בבית ספר עברי במרכז הארץ, תמיכה בשביתה הכללית שהכריזה עליה ועדת המעקב הערבית. "זו זכותנו לשבות", הסבירה בפוסט שפרסמה בפייסבוק.

חברה לחדר המורים כתבה בתגובה כי מדובר ב"הזדהות עם טרור". בוויכוח שהתפתח, סיפרה נסרין שהשביתה היא מחאה גם על האפליה בערים המעורבות, לדבריה. "הסברתי איך זה לגדול בשכונה בלי ביוב או תאורה, עם נרקומנים שזוחלים על הכביש בדרך לכספומט של סמים. ואז היא אמרה שאנחנו אשמים, שזאת התרבות הערבית", סיפרה. "אנחנו עובדות יחד הרבה שנים, היא היתה חברה טובה — עד שגיליתי את ההתנשאות שלה. מורה אחר אמר שאני לא תומכת בישראל. שאלתי אותו אם זה בגלל שאני דורשת זכויות לילדים שלי. קשה מאוד לחנך אנשים מבוגרים; את העבודה אני עושה עם התלמידים שלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ