אשה אחת מחיה את סיפורם של לוחמי עטרות שנשכחו

בזמן שבן-גוריון הכריז על הקמת המדינה, ביישובי הגוש הצפוני לירושלים קיפלו את הדגלים. לחימתם של המגינים כמעט הועלמה, עד למפעל ההנצחה של ילידת הגוש. פרק עשירי ואחרון בסדרה

אורי משגב
אורי משגב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
קבר האחים של הרוגי עטרות, בשישי האחרון
קבר האחים של הרוגי עטרות, בשישי האחרוןצילום: אמיל סלמן

ביום ד' באייר תש"ח, לפני 70 שנה, הגיע רכב השרד של הנציב האנגלי סר אלן קנינגהם לשדה התעופה בעטרות. המסלול חצה באותם ימים את כביש ירושלים־רמאללה; כאשר מטוס היה צריך לנחות או להמריא, היו מורידים מחסום ידני משני עברי המסלול. קנינגהם נכנס למטוס קל שהמתין לו והמריא לחיפה, משם התפנה ללונדון עם אחרוני החיילים הבריטים. כך הסתיים רשמית שלטון המנדט על פלשתינה, היא ארץ ישראל, ויהודים וערבים יכלו להמשיך ללא הפרעה חיצונית את מלחמת הקיום הטוטאלית שהיתה נטושה ביניהם כבר חצי שנה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ