הסבתא, האופה, והחתול הם רק חלק מהמורים של בית הספר הזה

בבית הספר השכונתי בשכונת שפירא בתל אביב, לומדים הילדים בעיקר באמצעות היכרות הסביבה ומשאביה. המנהל: "בתי הספר הרגילים מנותקים מהעולם האמיתי"

שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
פעילות של בית הספר השכונתי בשפירא
פעילות של בית הספר השכונתי בשפיראצילום: תומר אפלבאום

הדרך משכונת שפירא בתל אביב לגן הבוטני בשכונת אבו כביר אורכת 14 דקות ברגל, לפי אפליקציית הניווט של "גוגל". כשילדי כיתה א' מבית הספר השכונתי בשכונת שפירא צועדים בדרך הזאת, פעם בשבוע, היא אורכת שעה לפחות. כך למשל, ביום שני בשבוע שעבר הם עצרו להתבונן במספרי הבתים ברחובות, והתפלאו לגלות שהם אינם רציפים, אלא מתקדמים בקפיצות: הזדמנות ללמוד משהו על מספרים זוגיים ואי זוגיים. לאחר מכן הם עצרו במאפייה הבוכרית בשכונה, אמרו שלום לאופה שכבר מכיר אותם היטב, ובחנו את המחירים. "מה זה תפו"א?", שאל אחד הילדים. המנהל, שחר פיינשטיין גבריאל, ניצל את ההזדמנות כדי ללמד אותם על ראשי תיבות.

תגובות