"שמעתי שיש פייט גדול בקסטל, אני הולך"

משפחתו של מרדכי מלצר, רווק הרפתקן וחובב סכנות, ישבה עליו שבעה בתל אביב לאחר שהוכרז כחלל במלחמת העולם השנייה. שמחתם על כך שחזר בריא ושלם לא ארכה זמן רב. במלחמת העצמאות הוכרז כנעדר. הפעם לא שב הביתה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מלצר, בתקופה שהיה בשבי הגרמני
מלצר בשבי הגרמניצילום: מוטי מילרוד (רפרודוקציה)
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת

הטקסט הקצר, שמוקדש למרדכי מלצר באתר ההנצחה הממלכתי לחללי מערכות ישראל, "יזכור", מתקשה להכיל את הדרמה הטראגית של סיפור חייו. הסיפור המלא, הבלתי נתפס כמעט, שמור בזיכרונותיהם של האחרונים שהכירו אותו ועודם בחיים. "הוא היה טיפוס הרפתקן שחיפש אתגרים וסכנות. האפשרות שימות לא הפחידה אותו", אומר אחיינו, המתרגם והעורך הספרותי פרופ' משה (מוקי) רון. "אני לא מציין את זה לשבחו, אבל זה כנראה היה משהו אישיותי אצלו". ישראל מילרוד, אחיין נוסף של מלצר מוסיף שהוא היה בשבילו דמות לחיקוי, "כמי שתמיד היה הראשון להתנדב". התכונה הזו, בסופו של דבר, עלתה למלצר בחייו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ