שמונה מפגינים צעירים שנעצרו מספרים: זה מה שהוציא אותי לבלפור

רובם לא הפגינו בעבר, כולם מתנגדים לתדמית האנרכיסטים, וכל אחד מצא סיבה משלו להצטרף למחאה. אחד מהם: "אם נשתוק ישמעו רק את הקול של הצד השני"

הפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושלים, ביום שלישי
הפגנה מול מעון ראש הממשלה בירושלים, ביום שלישי. למחאה אין מארגנים, אין חמ"ל משותף ואין דוברים שמוציאים הודעות לתקשורתצילום: אמיל סלמן
ניר חסון
בר פלג
ניר חסון
בר פלג

התמונה של היד החבולה בשטפי דם של עלמה בק, קולנוענית בת 32 מתל אביב, התפשטה בפייסבוק כמו אש יום אחרי הפגנה ברחוב בלפור ביום שלישי. ארבע שוטרות מג"ב נשאו אותה לאחר שהופלה ארצה באלימות, ועצרו אותה. תוך כדי שיחה עם "הארץ" בק סיפרה כי היא מתקשה לנשום.

בק ושתיים מחברותיה עסוקות מאוד מאז פרוץ משבר הקורונה והמשבר הכלכלי. הן הקימו מערך אזרחי ספונטני שמסייע לאלפי נזקקים בסלי מזון ובארוחות חמות — לא בדיוק תדמית האנרכיסטית שהמשטרה מנסה להדביק למפגינים. "כל המערכות פה קרסו במשבר, וכמו שבישראל יודעים לעשות, בשעת מלחמה האזרחים יוצאים ובאים לחזק את המערכת", היא מספרת. "קיווינו שהמערכות יבינו את המצב ויבואו לסייע, אבל ראינו שתוך כדי תנועה אנחנו מקבלות טלפונים מעמותות ועובדים סוציאליים שמחפשים סלי מזון וארוחות. ארבעה חודשים וחצי בתוך המשבר, אנחנו בתור אזרחיות עושות מה שהמדינה לא עושה — זו הסיבה שהובילה אותנו למחאה, מעבר לשחיתות השלטונית. עצם העובדה שכל כך הרבה מחאות מתלכדות סביב רחוב בלפור זה מראה שהכול קשור בהכול. אם ראש הממשלה עסוק בלבקש החזרי מס כשאני מקוששת כסף כדי להאכיל קשישים במדינה שלו, אז המחאה שלי מכוונת למקום מסוים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ