שנה ללימודי הקורונה, מנהלי בתי ספר לא רוצים בהכרח לחזור לאחור

ההיערכות שלא היתה, המקלות בגלגלים של משרד החינוך, הקשיים של המורים וגם היצירתיות, הקשר הרגשי והמסקנות לעתיד. חמישה מנהלי בתי ספר שוחחו עם "הארץ" על התקופות שבין הסגרים. תקציר מנהלים להתמודדות עם מגפה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שיעור בעירוני ז' ביפו, בחודש שעבר
שיעור בעירוני ז' ביפו, בחודש שעברצילום: מוטי מילרוד
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה
שירה קדרי-עובדיה

"היינו חמש שעות לפני הטיסה לפולין", נזכר ינון בן־דוד. "התלמידות כבר היו מוכנות עם מזוודות, לבושות בחולצות המסע שהכינו, ואז קיבלנו הודעה פתאומית שהכל מבוטל". הימים הם ימי אמצע מארס 2020, כשהקורונה הפכה ממחלה מסתורית שמשתוללת בסין ובספינה לחופי יפן למגפה שכבר כאן בישראל. בן־דוד, מנהל אולפנת צביה באשקלון, זוכר את ביטול הטיסה כרגע שבו הופרה שגרת בית הספר והוחלפה במציאות חדשה. "מאפס למאה", כלשונו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ