במשך 73 שנה אווה לא הסכימה לחשוף את שעברה בשואה. רק לאחר מותה יומנה יוצא לאור

החברות שהומתו בגז, האנשים שנורו לנגד עיניה, המסדרים המקפיאים, וגם השמחה בשחרור והכעס לאחר העלייה לארץ. 90 עמודים בכתב יד מגוללים את קורותיה של אווה ליבנה בשואה. רק לפני מותה חשפה אותם לבני משפחתה, שם קראו כיצד אמה ואחותה מתו לידה

אווה מציגה תמונה שבה היא (שנייה משמאל) עם אחותה הקטנה (באמצע) וחברות, לפני המלחמה
אווה מציגה תמונה שבה היא (שנייה משמאל) עם אחותה הקטנה (באמצע) וחברות, לפני המלחמהצילום: אלבום אווה ליבנה
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת
עופר אדרת

בתום מלחמת העולם השנייה התיישבה אווה נוסנוביץ' (לימים ליבנה), ניצולת שואה בת 20 מפולין, והעלתה על הכתב את קורותיה. היא היתה אז עדיין על אדמת אירופה, בה איבדה את אמה ואחותה, ממתינה לעלייתה לארץ ישראל. "אנחנו היהודים על אדמת ניכר, אדמה הספוגה בדם אחינו, יושבים ומצפים בגעגועים לרגע בו ניתלש מכאן אל מולדתנו, אל ארצנו שאותה עדיין איננו מכירים, אך היא כבר קרובה ללבנו", כתבה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ