בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אריה ברנע, החל העידן החדש של החינוך בישראל?"

שיחת היום

תגובות

שלשום חתמו ארגון המורים העל-יסודיים ומשרדי החינוך והאוצר על "הסכם עקרונות" לרפורמה בחינוך העל-יסודי. בתוך חודשיים אמור המשא ומתן בין הצדדים להבשיל לכדי הסכם חדש, שייושם כבר בשנת הלימודים הקרובה.

על פי ההסכמות שהושגו עד כה, אמורים המורים לקבל תוספת שכר כוללת של כ-50% בתמורה להגדלת שבוע העבודה מ-24 ל-40 שעות.

כאשר הציגו את עיקרי ההסכמות, אמרו שר החינוך גדעון סער, ויו"ר ארגון המורים רן ארז, כי מדובר בפתיחת תקופה חדשה למערכת החינוך. אריה ברנע הוא מנהל התיכון האזורי באר טוביה ולשעבר מנהל "גמנסיה הרצליה" בתל אביב.

האם באמת מדובר בעידן חדש?

"זהו הישג משמעותי, קודם כל לארגון המורים, שגילה עקביות ונאבק על יישום תוכנית ?עוז לתמורה' (תוכנית שיזם הארגון לפני כעשר שנים, ונוסתה במשך שלוש שנים בכמה תיכונים, א"ק), וגם מבחינת תוספת שכר שתורגש היטב ומתקרבת לתוספת שעות העבודה הנדרשת עכשיו מהמורים.

תוספת השכר, שהמורים היו זכאים לה גם ללא תוספת עבודה, תאפשר להם עכשיו לא רק לגמור את החודש במצב יותר טוב, אלא עשויה להביא, אם ינקטו מהלכים נוספים, גם לשיפור מעמד המורה בחברה. כסף לא עונה על הכל, אבל שכר הוגן הוא חלק מהדימוי הציבורי".

במסגרת הרפורמה, המורים יידרשו לעבוד 6 שעות בשבוע עם קבוצות תלמידים קטנות. "השעות הפרטניות" האלה יפתרו את בעיית חוסר הקשר האישי בין מורה לתלמיד בתיכונים?

"יש כאן הזדמנות. אני לא תמים לחשוב שמסגרת כמו ?השעות הפרטניות' מספיקה, אבל אם מורה הוא גם מנהיג חינוכי הוא ידע למלא תוכן במסגרת החדשה.

זו תהיה גם האחריות שלנו, המנהלים, לאחר שנקבל את הכלים הכלכלים והארגוניים החדשים, לדעת לקדם את הצוות החינוכי לעבר יצירת תקשורת עמוקה יותר בין מורה לתלמיד. זה סוד העבודה החינוכית בשטח, כל השאר זה השלמות".

הדרישה החדשה לשבוע עבודה של 40 שעות תעורר התנגדות בקרב המורים?

"בבית הספר שלי אנחנו מלמדים חמישה ימים בשבוע, כך שיום הלימודים מסתיים בסביבות 3 אחר הצהריים ולכן לא מדובר בתוספת גדולה, אבל אני בטוח שיהיו מורים שיגידו שקשה להישאר כל כך הרבה שעות בבית הספר. צריך גם לדאוג לפינות עבודה, בהן המורים יוכלו לשבת עם התלמידים ב'שעות הפרטניות', ולמקום שבו יוכלו לבדוק מבחנים.

חייבים לקחת בחשבון את שיפור התשתיות בבתי הספר, כי מדובר בתוספת נדרשת של מאות מיליוני שקלים. אני גם חושש ממצב בו המורה לא יספיק לסיים את כל עבודותיו במסגרת 10 ?שעות השהייה' החדשות (שעות המיועדות לבדיקת מבחנים והכנת מערכי שיעור, ישיבות עבודה ועוד, א"ק), ויהיה חייב להשלים את העבודה בבית. זה עלול לעורר קשיים. זה אחד הנושאים שיצטרכו לשייף בתקופת הניסיון של הרפורמה".

אם "השעות הפרטניות" יביאו להוצאת תלמיד משיעור מתמטיקה לטובת תגבור אישי באנגלית, לא ייווצרו קשיים חדשים?

"בתכנון נכון אפשר יהיה להגדיר שהשעות הפרטניות יהיו בסוף יום הלימודים או אולי ביום שישי. מעבר לכך, במקרה של תלמיד מצטיין, הפסד של שעה במקצוע כלשהו הוא לא דבר כל כך נורא, ואם מדובר בתלמיד מתקשה - הרי המטרה היא קודם כל להחזיר אותו לרמה הנלמדת בכיתה במקצוע מסוים, גם על חשבון הלימודים האחרים. מרכיב השעות הפרטניות הוא חשוב מאוד ברפורמה, כי הוא יבסס את הקשר האישי בין המורה לתלמיד".

במסגרת הרפורמה מדברים גם על מסלולי קידום על פי דרגות ותגמול דיפנרציאלי למורים.

"קביעת דרגות שהמורים יכולים להתקדם בהן היא בסדר גמור, אבל תגמול דיפנרציאלי על פי הישגים של תלמידים עלול ליצור מתח בלתי סביר בחדר המורים. הערכת מורים על פי הישגי תלמידים היא עניין מאוד מסובך, מה גם שיש מחנכים אשר עצם העובדה שתלמידיהם באים לבית הספר היא כשלעצמה הישג גדול. לכן צריך להמתין ולראות למה בדיוק הכוונה בתגמול דיפרנציאלי".

יש קולות הקוראים גם להגדלת סמכויות המנהלים במסגרת הרפורמה.

"בנושא הזה אני חצוי. מצד אחד, לכל עובד, כולל עובדי הוראה, יש זכות להגנה מקצועית, וסמכות המנהל לא יכולה להיות בלתי מוגבלת.

ההגנה המקצועית נחוצה גם משום שהיקף המשרה, בעיקר בחינוך העל-יסודי, היא נתון לא יציב, והדבר לא קיים אצל עובדים אחרים.

מצד שני, בסופו של דבר המנהל הוא האחראי על התוצרת החינוכית של המוסד שלו, ולכן עליו לקבל יותר סמכויות, במיוחד בנוגע להעסקת מורים. צריך למצוא את האיזונים הנדרשים".

אז יש מקום לאופטימיות זהירה לשינוי בחינוך העל-יסודי?

"המגמה היא חיובית בהחלט.

האיגוד המקצועי עשה את שלו, אבל כדי שההזדמנות הגדולה הזו תנוצל כראוי וכדי שהאנשים הטובים באמת יפנו לחינוך, צריך לבצע עוד כמה מהלכים, למשל עריכת מבחן אישיות למורים לפני התחלת עבודתם. עושים זאת בפינלנד ובמדינות נוספות, ובצבא זה נחשב לדבר מובן בתפקידי מפתח.

שיפור הסגל החינוכי, באמצעות קביעה מוקדמת של הדמות החינוכית הרצויה, יכול להוביל לשינוי אמיתי. יש כיום אנשי חינוך ראויים, אבל אנחנו רוצים יותר".



אריה ברנע. 'זאת גם אחריותנו, המנהלים, לדעת לקדם את הצוות החינוכי לתקשורת עמוקה יותר עם התלמידים. זה סוד העבודה החינוכית'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו