בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: מעסיקים לא מעוניינים לגייס חרדים, ערבים ובעלי מוגבלויות

מהדו"ח, שחובר על ידי הקריה האקדמית אונו, עולה כי אנשים משלוש הקבוצות האלה נתפסים על ידי המעסיקים באופן השלילי ביותר

תגובות

דו"ח של הקריה האקדמית אונו, הבודק השתלבותן של קבוצות מודרות בשוק התעסוקה הוצג היום (שלישי) בפעם השנייה והבשורות אינן טובות. הדו"ח ממשיך לעקוב אחר קבוצות הערבים והחרדים ובנוסף בוחן השנה את קבוצת האנשים בעלי המוגבלויות, שעל פי הדו"ח הינה הקבוצה הסובלת ביותר מהדרה בשוק התעסוקה.

מניתוח עמדות המעסיקים ביחס לנושאים שנבדקו באופן כללי, עולה כי אנשים עם מוגבלות נתפסים על ידי המעסיקים באופן השלילי ביותר, אחריהם חרדים ובמקום השלישי ערבים. הרתיעה הגבוהה ביותר של מעסיקים מתמקדת בקידום האוכלוסיות המודרות. כך שגם אם אדם שמשתייך לקבוצות אלו הצליח להתקבל לעבודה, סיכוייו להתקדם נמוכים באופן משמעותי. מניתוח התשובות עולה כי המעסיקים נרתעים במיוחד מקידום חרדים, אחריהם אנשים עם מוגבלות וערבים.

ממצא בולט נוסף מעיד כי מעסיקים לא רוצים להעסיק אנשים עם מוגבלויות. אחריהם ממוקמת קבוצת הערבים ובמקום השלישי - חרדים. כן סבורים המעסיקים כי לאנשים עם מוגבלויות יהיה קשה ביותר להשתלב בצוות עובדים וכי להם יהיה קשה ביותר לעמוד בדרישות העבודה. הקבוצה המודרת ביותר מבין האנשים עם מוגבלויות היא זו של בעלי המוגבלות הנפשית ואחריה בעלי מוגבלות שכלית. הקבוצה המודרת פחות היא של בעלי לקות למידה ואחריה בעלי המוגבלות הגופנית.

הערבים תופסים את עצמם באופן השלילי ביותר

עוד בחן הדו"ח את עמדותיהם ותפיסותיהם של הקבוצות המודרות על ידי שאלונים שהועברו ל-247 סטודנטים ממכללות ומאוניברסיטאות שונות בארץ. השאלות התייחסו לשלב טרום הקליטה לעבודה, לאחר קליטת העבודה, הזדמנויות קידום והתפתחות מקצועית בעבודה. באופן כללי נמצא כי כל הקבוצות הנבדקות סבורות כי במדינת ישראל לא מוענקת לאנשים המשתייכים לקבוצת ההתייחסות שלהם הזדמנות שווה בעבודה. הקבוצה שתופסת זאת באופן החד ביותר היא קבוצת הגברים החרדים ואחריה קבוצת הערבים.

אוכלוסייה שתופסת את עצמה באופן השלילי ביותר מבין האוכלוסיות הנבחנות היא האוכלוסייה הערבית, זאת בפער ניכר משאר קבוצות האוכלוסייה ברוב המימדים שנבחנו. הערבים סבורים כי קורות חייהם מרשימים פחות בשל היותם ערבים. הם מזהים חוסר רצון של מעסיקים לזמן אותם לראיונות עבודה וכן רואים מגוון עיסוקים מצומצם בהם יכולים להיקלט (רק הגברים החרדים תופסים מגוון מצומצם יותר מהם). עוד חשים הערבים כי משכורתם נמוכה יותר מאחרים בשל היותם ערבים וכי רק ערבים מעוניינים באמת לעבוד עימם. בכל הנוגע להזדמנויות לקידום ולהתפתחות מקצועית בעבודה, חושבים הערבים כי יש להם סיכוי נמוך מאוד לכהן בתפקיד ניהולי וכי בתקופה של צמצומים הם יהיו הראשונים שיפוטרו.

קבוצת הגברים החרדים תופסת את עצמה כמודרת רק במעט ביחס לקבוצת הערבים. מרבית הנתונים שנבחנו דומים בין שתי הקבוצות, בין השאר, התחושה כי בישראל לא מוענקת לגברים החרדים הזדמנות שווה בתחום התעסוקה. ההבדלים בתפיסות נוגעים לשכר: גברים חרדים לא סבורים שמקבלים שכר נמוך יותר משמעותית מאחרים בשל היותם חרדים.

מספר נמוך של בעלי מוגבלויות בתפקידים יוקרתיים

מניתוח תשובות אנשים עם מוגבלויות ניכר כי באופן גורף הביעו הסכמה שבמדינת ישראל לא נותנים לאנשים עם מוגבלות הזדמנות שווה בתעסוקה. לתפיסתם של הנשאלים, המוגבלות שלהם לא עומדת בדרכם כאשר נבחנים קורות חייהם. ממצא זה ככל הנראה נובע מהעובדה שברוב המקרים לא ניתן ללמוד מתוך קורות החיים על מוגבלותו של אדם.לעומת זאת, בדומה לגברים חרדים, חשים שמעסיקים לא מזמנים אנשים עם מוגבלות לראיונות בשל המוגבלות ומאמינים שתחומי העיסוק הפתוחים בפניהם מצומצמים.

עוד נמצא כי הנשאלים חווים תחושה של התפשרות על מקום העבודה ובמידה מסוימת מרגישים שמקבלים שכר נמוך יותר. בנוגע לעבודת צוות אינם מאמינים שרק בעלי מוגבלויות רוצים לעבוד איתם. הנשאלים לא בהכרח תופסים את המוגבלות שלהם כמחסום בדרך לתפקיד ניהולי. עם זאת, קיימת הסכמה כי מספר בעלי המוגבלויות בתפקידים "יוקרתיים" נמוך. גם אוכלוסיה זו חשה, בדומה לגברים החרדים, כי כשמצמצמים את כוח האדם הם יהיו הראשונים שיפוטרו.

הבדיקה נערכה על ידי העברת שאלונים לארבעים ואחד מעסיקים בחברות גדולות בסקטור ההיי-טק, במקצועות הבריאות ובמשרדי הממשלה. המעסיקים נשאלו לגבי רתיעה מהעסקה בכלל, רתיעה מקידום לאחר שהעובד כבר נקלט, השגות לגבי קשיים להשתלב בצוות העובדים, נטייה לשלם שכר נמוך יחסית לשאר העובדים והשגות לגבי קשיי עמידתם של חברי שלוש הקבוצות בדרישות העבודה.

"הקריה האקדמית אונו שמה לה למטרה בשנים האחרונות לשנות את פני החברה הישראלית, תוך הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לקבוצות אוכלוסייה מגוונות וצמצום הדרתן של קבוצות מסוימות מתחום התמחותן, לטובת כלל החברה והכלכלה בישראל" נכתב בדו"ח עליו עמלו ד"ר ארז יעקובי, ד"ר אמיר פז פוקס, משה קריף, ד"ר אורית שנקר, אירית טסל ועו"ד יובל תנורי.



הפגנה משותפת לחרדים וערבים. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו