בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היום לפני 54 שנה: עיריית תל אביב אוסרת מכירת בשר בתחומיה

תגובות

במאי 1956 נדרש בית המשפט העליון להכריע בשאלת חוקיותו של חוק העזר העירוני שהונהג על ידי עיריית תל אביב, האוסר מכירת בשר חזיר בתחומיה. העירייה הסתמכה על החוק המנדטורי, שנתן לה סמכות "להסדיר או למנוע את רעייתם או מעברם של בעלי חיים" - כשהכוונה היא לחזירים.

אלא שבג"ץ דחה את ההסבר בנימוק ש"האמור בחוק זה הוא רק לגבי חזיר חי ולא לגבי בשר חזיר", דיווח "הארץ" על תוצאות המשפט. "על פי החוק יכולה העירייה לפסול מכירת בשר או צרכי אוכל העלולים להיות נפסדים, אך הכוונה למנוע מכירת מאכל מסוכן לאוכלוסיה ולא ?להקנות לעירייה סמכות למניעת מכירתו של בשר שאינו נפסד". בשר החזיר טמא בעיני חלקים מסוימים באוכלוסייה, אך לפי בג"ץ אין בכך כדי לעשותו נפסד.

עיריית תל אביב קיבלה עליה את ההחלטה. ראש העיר, חיים לבנון, אמר לסופר "הארץ" בתל אביב כי "העירייה עשתה אמנם צעד לאיסור מכירת חזיר בתחומי העיר, בחשבה שעמדתה זו נכונה, אך מאחר שבית המשפט העליון ביטל את חוק העזר העירוני הזה, חייבת הכנסת לקבוע את עמדתה ועמדה זו תחייב את תל אביב כמו את שאר הרשויות המקומיות בארץ".

ואכן הכנסת, שהחלטתה בנושא התמהמהה כמעט מאז קום המדינה, קיבלה החלטה כלשהי בנובמבר 1956: חוק ההסמכה, המסמיך רשויות מקומיות לחוקק חוקי עזר לפסילת מכירת בשר חזיר וגידולו בתחומיהן. שלושה חודשים אחר כך, ב-6 בינואר 1957, השתמשה עיריית תל אביב בסמכות החדשה ואישרה חוק עזר האוסר גידול חזיר ומכירתו. "לפי חוק העזר החדש, יהיה המפקח העירוני רשאי לעקל ולהחרים כל חזיר או בשר חזיר או מוצרי אוכל של בשר חזיר המוצאים למכירה וכן להיכנס לכל חנות, מסעדה, בית חרושת משק וכו'. וכן, לכל מקום אחר שיש לו יסוד להניח שמגדלים או מחזיקים בו חזיר, ולפעול בהתאם לחוק", דיווח "הארץ". העבריינים ייקנסו ב-100 לירות.

נציג סיעת מפא"י בקואליציה העירונית הודיע לפני ההצבעה כי "הסיעה רואה בעצם ההצעה כניעה לדתיים, בייחוד שהרוב הקואליציוני סירב להיענות להצעה להתיר הקמת חנות אחת לבשר חזיר ביפו בשביל לא-יהודים". אבל, הוסיף, "בהתחשב בכך שבעיה זו איננה סיעתית אלא מצפונית, קיבלו חברי הסיעה יד חופשית להצביע לפי מצפונם". שני חברי מפא"י הצטרפו לסיעות הציונים הכלליים, והצביעו בעד ההצעה; שניים הצביעו נגד (יחד עם אחדות העבודה, הפרוגרסיבים ומק"י) וחמישה נמנעו.

אבל משרד הפנים לא מיהר לאשר את החוק התל אביבי. בפברואר החזיר שר הפנים, ישראל בן-יהודה מ"אחדות העבודה", את החוק לעירייה מבלי לאשרו. הוא דרש תיקונים: להבהיר שהאיסור אינו חל על בשר חזיר שנועד לפיטום בעלי חיים; לאשר תקופת מעבר של 60 יום מפרסום החוק ועד החלתו, כדי לתת שהות למגדלי ומוכרי חזירים לחסל את עסקיהם; ובאשר לזכות ההחרמה שהעניקה עיריית תל אביב לפקחיה - הרי ששר הפנים סבור היה שאין לאפשר זאת אלא בהוראת בית משפט ולאחר שניתן פסק דין. לבסוף, המליץ השר לעיריית תל אביב לתת דעתה על כך ש"במדינת ישראל כל האזרחים הם שווי זכויות וחלק מהם רגילים מאז ומעולם לאכול בשר חזיר, ולא יהיה זה מן הצדק למנוע מהם השגת בשר כזה לפחות בתחום הצר של מגוריהם". כמה חודשים מאוחר יותר, כאשר קצב נוצרי, בעל אטליז ביפו בשם מישל מנסה, עתר לבית המשפט העליון - קבעו השופטים כי לפקחי עיריית תל אביב אין זכות להחרים בשר חזיר ללא צו של בית משפט.

ב-1962 אישרה הממשלה חוק האוסר גידול ומכירת חזיר בכל רחבי הארץ, למעט בתשעה כפרים נוצריים בגליל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו