בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מורן שריר | 4 דקות דומייה

"עובדה", ערוץ 2, 21:00

תגובות

ברשותכם אמנע מלהתייחס לכתבה ששודרה אמש ב"עובדה" על האחיות לבית אלפרון. חיי יקרים לי. במקום זה אתמקד בפינה מינימליסטית בשם "4 דקות" שרקחו העיתונאי בן שני והצלם אוריאל סיני יחד עם העורך אייל דורי. למיטב הבנתי מדובר בפינה קבועה המתעדת בכל שבוע אישיות אחרת באמצעות קליפ כמעט אילם בן ארבע דקות. אתמול היה זה הרב עובדיה יוסף. שני וסיני נכנסו לביתו ברחוב הקבלן בירושלים ועקבו אחרי שגרת יומו. מקבל אורחים, נותן ברכה, פוסק פסיקה, מסנדק תינוק. אף מילה לא נאמרת, אף שאלה לא נשאלת.

בשבוע שעבר חנך את הפינה הזו הנשיא פרס. הביקור בבית הנשיא הניב תוצאה פחות אילמת משום שפרס לא חסך את תובנותיו על החיים ולמרות זאת ההישג האמיתי שהביאו איתם שני וסיני בדרכם חזרה מירושלים התחבא בין ההגיגים של פרס, בתמונות השותקות. בפרוסת הלחם עם הקוטג' הנשיאותי, בכוס התה, בעיתון לה מונד שמונח כל בוקר על השולחן הרחב, בכך שלשכת הנשיא מחוברת להוט. ספק אם הבחירה בנשיא פרס וברב עובדיה להשיק את הפינה הזאת היא מקרית. אחרי הכל מדובר בשני המנהיגים של מדינת ישראל. האחד הוא ראש המדינה הממלכתי-טקסי, זה שגוזר סרטים, והשני הוא המנהיג הרוחני-מעשי, זה שגוזר קופונים. באיראן יש נשיא ומעליו מנהיג רוחני. בוותיקאן צמצמו בכוח אדם ואיחדו את שתי הפונקציות לתפקיד אחד, אפיפיור (בכל זאת, מדינה קטנה). בארץ הוחלט ללכת דווקא לפי המודל האיראני, אויבתנו הגדולה ממזרח. אפשר לקרוא לזה האיום האירוני. שניהם אנשים מבוגרים המוקפים פמליה גדולה וחיים בירושלים בבית שמתפקד גם כמשרדם. רבים עולים אליהם לרגל. אצל שניהם עומד מחוץ לחדר מאבטח. שני המאבטחים אגב, לבושים באופן זהה כשההבדל הוא שזה של הרב עובדיה חובש כיפה.

בן שני חוטא לקדושת הפורמט של עצמו כשהוא מראה סיטואציה שבה הרב אוסר על אחד ממאמיניו להתפלל בבית הכנסת של ח"כ אמסלם. ברור שזו סצנה מעניינת וחשובה, כמעט "סקופית" ולכן נכנסה בעריכה הסופית. אבל לא זו משימתה של הפינה היפה הזאת. הסקופים מצויים בגלימה ובטורבן המונחים בצד, ברגעים הקטנים שבהם גדול הפוסקים מצטייר כבן אנוש מקשיש, גבר ירושלמי בן 90. עם כל הלהג המרתוני מחריש האוזניים שממלא את החיים שלנו בכלל ואת המסך הקטן בפרט, אי אפשר שלא להעריך פינה כזאת כמו "4 דקות". 4 דקות של שקט הן הרבה זמן במונחים של פריים טיים. עלה תאנה או לא, מדובר במוצר מקסים ומחכים, מעין ניקוי רעלים מהקקופוניה שעוטפת אותנו יום-יום. רק המחשבה ששפכתי כל כך הרבה מילים על יצירה כה עצובה ושותקת, גורמת לי להרגיש וולגרי. אני צריך מקלחת.



עובדיה יוסף ב''עובדה''. ירושלמי בן 90



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו