בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שריפה בכרמל | תלמידי הפנימייה שנשרפה בימין אורד שבו הביתה

כפר הנוער ימין אורד חזר לפעילות

תגובות

על רקע מילות השיר "מי שמאמין לא מפחד", נכנסו אתמול תלמידי כפר הנוער "ימין אורד" בשערי הכפר וחזרו לבתיהם. מאז פרוץ השריפה נאלצו תושבי הכפר, תלמידים וצוות המורים המתגוררים במקום באופן קבוע, לעזוב את המקום ולנדוד בין בתי הארחה ופנימיות נוער שונות ברחבי הארץ. בטקס חגיגי הם שבו עם המזוודות, הדובונים וספרי התורה שפונו מבית הספר.

כפר הנוער ימין אורד, המשמש בית לכ-500 תלמידים, רובם בני משפחות עולים מאתיופיה ומדינות ברית המועצות לשעבר - חלקם עלו בגפם או שבאים ממשפחות קשות יום - פונה כבר ביום הראשון לשריפה. באותו היום התקיימה אסיפת הורים בכפר והידיעות על האסון הנורא הגיעו והעלו את רף החרדה בקרב ההורים, התלמידים ואנשי הצוות המקצועי. בתוך זמן קצר הוחלט לפנות את הכפר וכבר באותו הלילה האש התפשטה לעבר המקום ופגעה בכמה מבנים, המשמשים בתי קבע למורים.

בחודש האחרון התבצעו בכפר פעולות שיקום ובנייה מחדש של חלק מהמבנים שניזוקו. היום באו התלמידים בשעות הבוקר, למדו ועזבו לאחר מכן - חלקם לבית ההארחה בגבעת אולגה, אחרים לפנימיות שונות ברחבי הארץ.

"זו הייתה תקופה לא קלה. חסר לנו הבית, החום וההווי של המקום הזה", אמר אסף אללין, תלמיד כיתה י', המתגורר בכפר כשנתיים. "מה שחסר לנו הכי הרבה זה בית הכנסת והנוף", הוא אמר בעודו יושב ברחבת בית הכנסת. לדבריו, "באולגה התפללנו ליד חדר האוכל. היה לחוץ ומתוח כי דאגנו לכפר, האם נשרף כולו? התחילו מחשבות שאם הכפר נשרף, לאן נלך עכשיו, מה יהיה אתנו?", סיפר.

מנהל הכפר, ד"ר בני פישר, הסביר כי זו הייתה תקופה "מורכבת. זה חודש לא בבית לילדים שזקוקים את המקום הבטוח שלהם. זה חודש של אי-יציבות לילדים שעוברים משברי הגירה, נטישה והם זקוקים למשהו יציב ובטוח וזה הבית", הוא הסביר.

טקס החזרה ללימודים כלל מעיין "מסע חזרה הביתה", שהתחיל במפגש עם כבאים. לאחר מכן התלמידים ביקרו ביישובים הסמוכים וצעדו מניר עציון כשהם סוחבים עמם ספרי התורה. הם שבו לכפר עם ספרי התורה תוך שהם צוהלים, רוקדים ומניפים דגלים כחולים - על כל אחד מהם התנוסס שם אחד מ-44 הנספים באסון הכרמל. "עכשיו כשאנחנו בכפר, בבית, זה יהיה יותר קל לחזור לשגרה, למשימות בוקר, להשכמה", אמר בחיוך החניך שמואל מולט, בן ה-17, "אני מאמין שיהיה בסדר כי העיקר שאנחנו כבר פה".



תלמידי הפנימייה, אתמול. נשאו ספרי תורה בצהלות מניר עציון ועד לכפר הנוער



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו