בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"דב לאוטמן, הציבור מוטרד מכך שאין חינוך טוב לכל?"

שיחת היום

תגובות

דב לאוטמן, חתן פרס ישראל, מבכירי תעשייני ישראל, הוא יו"ר התנועה "הכל חינוך", שיצאה אתמול בקמפיין למען חוק סל חינוך ואחריות ממשלתית מוחלטת לחינוך כל תלמיד.

אתה מאמין שזה יכול לעבור?

"אני מאמין שכן מפני שאני לא מאמין שמישהו מחברי הכנסת יכול שלא להסכים להצביע להצעת החוק הזאת, להוציא סעיף הליבה שיש בו בעיה עם החרדים. שלא לדבר על זה שמי שמגיש את הצעת החוק הוא יו"ר הקואליציה".

אבל יש חוקים שעברו והממשלה לא חולמת וליישם אותם, האם הממשלה תקציב את הכסף לכך?

"בגדול, תשאלי את כל חברי הממשלה - הם בעד הגדלת תקציב החינוך. התפקיד שלנו לא נגמר בזה שההצעה תעבור בכנסת אלא להמשיך לתבוע את הגדלת תקציב החינוך, ואני כן חושב שאם תהיה דעת קהל ואנשים מהאקדמיה ואנשי רוח, לא תהיה סיבה לממשלה שלא להיענות לכך מפני שגם פוליטית יהיה להם נח לתמוך בזה. אני חושב שגם נגיד בנק ישראל יהיה מוכן לגירעון מסוים, אם כולו קודש לחינוך".

אבל נגיד בנק ישראל לא קובע.

"אני חושב שראש הממשלה, זה לא שהוא לא רוצה, אלא יש לו שיקולים אחרים. אני גם לא חושב שהבעיה היא כסף, אלא לימודי הליבה ושלמות הקואליציה. השלושה-ארבעה מיליארד שקל שיצטרכו להשקיע בסיבוב הראשון. לדעתי, זה לא החלק שיכביד על הממשלה לקבל את הצעת החוק".

אז איך נתמודד עם שלמות הקואליציה?

"עם שלמות הקואליציה מתמודדים עם דעת קהל, אנשי ציבור והתקשורת, ואומרים שהחברה הישראלית חשובה יותר. זה לא רק לשם החינוך: החלטנו למקד מאמץ בחינוך מפני שזאת הדרך היחידה לעצור את הפערים מלהתרחב בחברה הישראלית. זאת הסכנה האמיתית. חינוך הוא רק כלי ודרך לצמצם ולעצור פערים חברתיים ולא רק בעוני ועושר, גם בבריאות הציבור ובאלימות, בכל תחום שנמדד זה מוכח. אנחנו מתכוונים לא לעצור, ונתונים יוצפו, ויתחילו להתבייש שאנחנו מקום אחרון ב-OECD וכן הלאה. ואני אומר בכנות: זאת לא מנטרה. אני הרבה יותר מוטרד מעתיד ילדי ונכדי מאשר מחיזבאללה ומאיראן. תאמיני לי, זה נכון".

מניסיון, דעת הקהל לא משפיעה על הפוליטיקאים.

"אם ארים ידיים ואגיד שאין מה לעשות אז ככה ניראה ואין לנו עתיד. ולכן התנועה שלנו קמה וכוחנו במעמד הציבורי שיש לאנשים שמאחוריה: אנשי רוח, אקדמיה, נובליסטים, אנשי אקדמיה שעוסקים בחינוך. אני לא פסימי כמוך, אני כן חושב שאם נפעל ונפעיל את חברי הכנסת, ונעמיד את כל אחד בפינה והוא יצטרך להגיד כן או לא, ונעמיד את הממשלה, אני מאמין שכן אפשר לשנות".

אתה מדבר על החינוך ככלי לצמצום פערים, אבל בראש הממשלה הזאת עומד אדם שאחראי באופן אישי להרחבה קשה של הפערים ולא נראה שיש לו עניין לשנות את המצב הזה.

"ולכן, אם אנחנו נפעיל דעת קהל וראש הממשלה יראה שלעם זה חשוב, זה יתחיל להטריד אותו לא פחות מהצד המדיני. טענתי היא, שזה תירוץ שכשעוסקים בצד המדיני אין זמן לטפל בחברה הישראלית. מנהל ומנהיג טוב יכול לטפל גם בזה וגם בזה. הפערים בחברה הישראלית לא יכול להיות שלא יטרידו את ראש ממשלת ישראל. אני אגב לא מקבל את זה שזה לא מטריד אותו, אני מסכים שמטריד את הפוליטיקאים מה שמטריד את הציבור והתקשורת".

האם העובדה שאנשים מצוינים ואכפתיים כמוכם מעדיפים לפעול מבחוץ ולא נכנסים לפוליטיקה היא לא חלק מהבעיה של ישראל היום?

"אני חושב ששיטת הממשל לא מושכת אנשים לפוליטיקה, אבל יש אנשים בפוליטיקה ואני לא מזלזל באנשים שנמצאים שם היום, ואני חושב שגם הם יכולים לשנות ולפעול אחרת ולקבל החלטות שיחולל שינוי. זה לא שתקציב החינוך יכול לגדול רק אם אנשים מ'הכל חינוך' ייכנסו לפוליטיקה. אז אם שאלתך היא למה אנחנו לא מצטרפים, אני יכול להגיד לך שאת יודעת בעצמך את התשובה".

מה דעתך על ההסכם שנחתם עם המורים העל-יסודיים?

"בהחלט הסכם חשוב וטוב שיכול לתרום תרומה נוספת להשקיע יותר שעות בילד, אבל יש הרבה מהלכים אחרים שצריכים להתבצע. כולל הדאגה ש-20% מילדי ישראל בגיל 18 לא למדו אנגלית וחשבון, למשל, או שילד עם אותו איי-קיו בשדרות מושקע בו בערך חצי חינוך מאשר ילד ברעננה".

האם התכנית כוללת גם את האוכלוסייה הערבית?

"בהחלט".

אתה חושב גם שיש קונצנזוס בכנסת ובממשלה הזאת לממן באותו אופן גם את האוכלוסייה הערבית?

"ועוד איך. יהיה קונצנזוס. בהחלט מדובר על חינוך דיפרנציאלי וזה אומר שהאוכלוסייה בפריפריה סוציו-אקונומית נמוכה תקבל יותר, והציבור הערבי רובו בפריפריה".

זה דובר מפורשות? הם לוקחים את זה בחשבון?

"בטח, מה זאת אומרת? חלק ממערכת החינוך היא מערכת החינוך הערבית, היא חלק ממערכת החינוך".

מה זה אומר לגבי בית הספר הפרטיים?

"אין פרטיים, פרטי יש אחד, כל השאר זה ממשלתי עם זרמים פרטיים כמו אורט ו'אל המעיין' והדמוקרטי והישיבות התורניות. אין לנו התנגדות, בתנאי שיהיה פיקוח על הלימודים ועל לימודי הליבה שיהיו בהם. אם בשאר הזמן רוצים ללמד תורה או אמנויות, אין לנו בעיה עם זה".

יש בישראל קונצנזוס על חינוך, אבל לא על התכנים שלפיהם מחנכים את ילדי ישראל. אתה מרגיש שמחנכים היום לכל הדברים שישראל צריכה כדי להתקיים כדמוקרטיה?

"כמובן שאנחנו בהחלט דוגלים במה שאת אומרת ובהמשך גם נעבוד על זה, אבל כרגע אנחנו רוצים להעביר את הצעת החוק. התנועה שלנו לא מתפזרת גם כשהצעת החוק תעבור, היא תמשיך גם בנושאים שציינת, הם בהחלט חשובים ביותר והמערכת בנויה ליישם אותם. האם כולם מיישמים באותה מידה ונותנים את אותה תשומת לב? תלוי".



דב לאוטמן. 'אין לנו התנגדות לזרמים פרטיים, בתנאי שיהיה פיקוח על לימודי הליבה. אם בשאר הזמן רוצים ללמד תורה או אמנויות, אין לנו בעיה עם זה'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו