בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

11.01.1988 /מנהלי תיאטרון חיפה מתפטרים "בגלל הסתה"

היום לפני 23 שנה:

תגובות

ב-11 בינואר 1988 כינסו המנהלים האמנותיים של תיאטרון חיפה, יהושע סובול וגדליה בסר, את שחקני התיאטרון - והודיעו שהם מתפטרים. אלה ניסו להניא אותם מהתפטרותם, אבל סובול ובסר היו נחושים בהחלטתם. במכתב לדירקטוריון התיאטרון פירטו את הסיבות לעזיבתם, שהיו ידועות היטב לשחקני התיאטרון, כמו גם לצופי תיאטרון ולמעורבים בזירה הפוליטית מימין ומשמאל. "נוכח התערבות בלתי פוסקת של פוליטיקאים הבוחשים בענייני התיאטרון כדי לקדם את האינטרסים שלהם כעסקנים, ומתנכלים באופן שיטתי לעבודה האמנותית; נוכח ההסתה הפרועה שמתנהלת כנגד התיאטרון, החל מהזמנת הצגת ?נפש יהודי' לפסטיוואל אדינבורו בשנת 1983, המשך בהופעות ?גטו' ו'נפש יהודי' לברלין, שיקאגו וואשינגטון, וכלה במסע הופעות ?הפלשתינאית' בבלגיה, הולנד וגרמניה; נוכח התיישרותם של עיתונאים, כתבי עת, ואנשי תקשורת מסוימים עם התעמולה הארסית והשקרית נגד התיאטרון; לנוכח מקהלת ההסכמה הלאומית כנגד ?סינדרום ירושלים', הצגה בה אנו רואים את אחד מהישגינו האמנותיים החשובים ביותר - החלטנו להתפטר מהניהול האמנותי של התיאטרון הלאומי חיפה".

בעוד סערות "גטו", "נפש יהודי" ו"הפלשתינאית" שקטו פחות או יותר בזמן שהגישו השניים את התפטרותם, הסערה הפוליטית של "סינדרום ירושלים" היתה עדיין במלוא כוחה. כך סיכם מיכאל הנדלזלץ ב"הארץ" את עלילת ההצגה, מאת סובול ובבימויו של בסר: "זה מתחיל מצמד חיילים היוצאים לחפש פרה, ואחד מהם מוכן לרצוח כפרי כדי למלא את משימתו. זה נמשך בחשיפת עדת מטורפים המונהגת על ידי פרופסור תימהוני. המטורפים הללו משחקים את מלחמות היהודים לפני המרד ברומאים, כשהם נכנסים ויוצאים לתוך תפקידם... שיאו וסופו של המחזה הוא שמתוך הבלבול והטירוף של ההיסטוריה, השיגעון והמציאות, מבצע החייל אקט בלתי-אנושי של יריה בדמות חפה מפשע: אם המובילה עגלת תינוק".

בשבועות שקדמו להתפטרות של סובול ובסר עלתה "סינדרום ירושלים" על במת תיאטרון חיפה ועוררה פוליטיקאים מהימין לקרוא נמרצות לחדול מהצגתה ולהסיר אותה מהרפרטואר של התיאטרון. חבר הכנסת החיפאי מהליכוד, מאיר כהן-אבידוב, קרא לממשלה להתערב כדי לפסול את ההצגה, אף שהיא קיבלה את אישורה של המועצה לביקורת סרטים ומחזות.

ראש עיריית חיפה, אריה גוראל, דחה את הקריאות האלו, ואף שהודה כי "התוכן בהחלט לא לטעמי ולא תואם את האמת", הביע את הערכתו האמנותית להצגה. על דרישתו של ח"כ כהן-אבידוב אמר: "לח"כ כהן-אבידוב יש השקפת עולם משלו. הוא לא זקוק כלל לתיאטרון. הוא היה רוצה שכל הזמן ישירו רק שירי מולדת ואני בהחלט לא בדעתו".

אבל היכן שראש עיריית חיפה בחר במלים מתונות, פעילי "כך" ו"נוער התחייה" בחרו בהפגנות פרועות, שנערכו בתיאטרון הבימה ביום פתיחת הפסטיבל. הפעילים כינו את ההצגה "אנטי-ציונית ואנטישמית כאחד" והניפו שלטי "שמאלים, חולניים, אנטישמיים, אש"פיסטים"; מולם קומץ מפגינים של נוער מפ"ם הטיח בהם "פשיסטים". בתוך האולם, מיד כשעלו השחקנים לבמה החלו מפגינים לצעוק, לשרוק במשרוקיות ולזרוק חזיזים ופצצות סרחון.

הדה בושס - שכמו הנדלזלץ לא אהבה את ההצגה - כתבה ב"הארץ" למחרת: "אילולי כבלי המוסכמות, הייתי עוזבת בהפסקה. פשוט מחמת השעמום. אבל אלה שביציע, והדגלים הצהובים בכניסה מאלצים אותי להזדהות, מבלי שיהיה לי ברור עם מה ולמה. אינני עוזבת בהפסקה - כרבים אחרים - מפני שזה עלול להתפרש כתמיכה בגאולה כהן ובמיכאל איתן. וזה הדבר האחרון שאני מוכנה לו". תיקי דיין, בראיון לאורית גלילי ב"שיחת היום" ב"הארץ", ניסחה זאת כך: "מה שקורה במדינה הוא פי עשרה נורא מכל סאטירה שהמחזאי הכי מוכשר יוכל לכתוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו