בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טור אישי | על חברי, זאב סגל, בלכתו

זאב תרם רבות למשפט הציבורי הישראלי ובפרשנויותיו היה חדור תחושת שליחות להנחיל תובנות של מדינה מתוקנת

תגובות

את זאב הכרתי לראשונה אי שם באמצע שנות השישים למאה הקודמת, בהיותו כתב צבאי צעיר שבא לראיין אותי בנסיבות כלשהן. בחלוף עת מעטה שבנו ונפגשנו בפקולטה למשפטים, בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב, שקדמה לפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

את לימודיו באוניברסיטת תל אביב סיים זאב בהצטיינות ופרש כנפיים. בעצם, מאז אותם ימים רחוקים לא נתפרדה ידידותנו.

כשכתבתי את ספרי הראשון, "שופטי ארץ", על בית המשפט העליון, ביקשתי מזאב, אז חוקר צעיר, לקרוא את כתב היד. זכורני שיחותינו כשעסקתי כיועץ משפטי למשרד החוץ בהכנת עמדתו של שר החוץ, יצחק שמיר, לוועדת הנשיא כהן אחרי סברה ושתילה.

סגל מראיין את בן גוריון. תצלום: אלכס גל

נכחתי בנישואיו ללילי, זיווג מן השמים של שני ילדים יחידים להוריהם, וביקרתיה בבית היולדות בהולדת בנם היחיד, הדר. מרים רעייתי ואנכי נטלנו חלק בעלייתו של הדר לתורה ובחגיגת בר המצווה, וכך עוד ועוד באירועי המשפחות ובביתם ובביתנו, ובשיחות רבות, עד תום.

זאב היה בעל שתי מלאכות, שהשלימו זו את זו באישיותו ללא קושי: איש אקדמי מסור ואיש תקשורת נלהב. בכובע הראשון תרם תרומות חשובות למשפט הציבורי הישראלי, החל בזכות העמידה בבג"ץ בימי חורפו, עבור בחופש המידע שהוא היה מנביאיו בארצנו ועוד בענייני ועדות חקירה, חוקי יסוד, בית המשפט העליון ואקטיביזם שיפוטי.

התוכנית למשפט וחברה בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב היתה בראש מעייניו כאכסניה ותיבת תהודה, כי ביטאה מעורבות עמוקה במערכת הציבורית במשפט ומעבר לו.

אך לא פחות היה לבו בתקשורת, בעיקר באכסנייתו רבת השנים כפרשן משפטי ב"הארץ". זאב היה פרשן בקי ורגיל, חרוץ ומהיר כתיבה, מאוזן, אמין והגון. חדור היה תחושת שליחות להנחיל לקוראיו, ולא רק להם אלא גם לגורמי המשפט הציבורי בממשל, תובנות של מדינה מתוקנת. מסירותו לשליחות זו היתה ללא גבול, גם מחו"ל, גם בעת חולי שלמרבה הצער לא חסר.

סגל עם נשיאי ביהמ"ש העליון ברק ושמגר. תצלום: אנדרס לצקו

לא אשכח כיצד באשפוזו לפני תקופה, בתוך מאמץ להדביר מחלה ובמאבק בתופעות לוואי לא פשוטות, מצאתיו מכתיב ללילי, המסורה מאין כמוה, בחדרו בבית החולים, מאמר לעיתון. כך עשה גם באשפוזו האחרון, לפני ימים אחדים, כשהכתיב לה את מאמרו לסוף השבוע. בשיחתנו הממשית האחרונה, ביום שישי, ביקש שאביא לו את פסק הדין בשאלת ההפרדה באוטובוסים, אך כשהבאתיו כבר לא יכול היה לקרוא.

גישתו של זאב כפרשן היתה ציונית, ללא אידיאולוגיה פוליטית, ללא הנחות למי ששגה בעיניו, אך ללא רשעות וציניות. כתיבתו היתה בהירה וקולחת, בלשון בני אדם, שווה לנפש הקורא, גם כשחלקת עליו.

זאב היה איש רעים להתרועע, ואהב חברה. הוא ידע את ערכו ולא חטא בענווה מזויפת, אך מצא מסילות לחוגים רחבים בישראל ומחוצה לה, שעניינוהו בעיסוקיהם. בית סגל היה לא אחת בית ועד לאנשים מתחומים שונים, שחשו בנוח אלה עם אלה ועם המארחים. לילי - אשת תרבות וצלמת תרבות - וזאב היו גאים בהדר, הממשיך בלימודיו בדרכו של אביו, משפט ותקשורת. היו לזאב חברים מסורים, ואזכיר מתוכם את השופט אבי זמיר.

צר לי עליך זאב. נפרדת מעמנו אחר סבל ומוקדם מדי, גם אם הספקת הרבה בחייך שלא ארכו. בטוחני שאני מבטא גם את צערם של עמיתיי השופטים. איננו יודעים את חשבונות שמים, אך תחסר לא רק למשפחתך הקטנה אלא גם לידידיך ולקוראיך.

המשפטן הבכיר והפרשן של "הארץ", זאב סגל, מת בגיל 64

--------------------------

הלווייתו של פרופ' זאב סגל ז"ל תתקיים מחר, יום חמישי, 13.1.2011, בבית העלמין קריית שאול בשעה 16:00. השבעה תתקיים בביתו ברחוב איינשטיין 75 בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו