בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

12.01.1997/ היועמ"ש רוני בר-און מתפטר לאחר 48 שעות

היום לפני 14 שנה:

תגובות

בקומה הרביעית במשרד המשפטים, בבוקר ה-12 בינואר 1997, הניחו עובדי המזנון בורקסים ובקבוקי שתייה על שולחנות חדר הישיבות, כיבוד לטקס כניסתו לתפקיד של היועץ המשפטי החדש, עו"ד רוני בר-און. שר המשפטים צחי הנגבי, היועץ המשפטי היוצא מיכאל בן-יאיר ובר-און אמורים היו לשאת דברים.

באותה שעה ממש בבית המשפט העליון, דנו השופטים בעתירה שהגיש ח"כ אופיר פינס נגד מינויו של בר-און לתפקיד היועץ. מארגני הטקס אמנם ידעו על סמיכות הזמנים, אבל החליטו להמשיך בתוכנית כסדרה. "שמעתי שהיועץ המשפטי החדש ביקש לא לדחות את הטקס, כי היה משוכנע ששופטי בג"ץ יזרקו את העותרים מכל המדרגות", הסביר אחד מעובדי המשרד לסופר "הארץ" גדעון אלון. שעה קלה לפני תחילת הטקס, המארגנים התבשרו שהדיון בעליון מתארך. הטקס נדחה, עובדי המזנון הכניסו את הכיבוד למקררים. בהמשך אותו יום יתברר שהדיון לא הגיע לתומו, וגם הטקס שנדחה כבר לא ייערך לעולם: בערבו של אותו יום, 48 שעות לאחר מינויו, רוני בר-און הודיע על התפטרותו.

הידיעה על מינוי בר-און, שהתפרסמה רק יומיים קודם לכן, עוררה ביקורת חריפה מימין ומשמאל, בפוליטיקה ובאקדמיה. עורך הדין הירושלמי בן ה-48 אמנם היה בעל ניסיון רב בפלילים, אך טענו נגדו שכמעט לא עסק במשפט חוקתי ומינהלי-ציבורי. "בר-און איננו נחשב בעיני המשפטנים כמשפטן בעל שיעור קומה מהשורה הראשונה של המשפטנים בארץ", כתב גדעון אלון ב"הארץ". אחד מעובדי המשרד אמר לאלון שבר-און הוא "פליליסט טוב", אך "מעולם לא נחשב לבר-סמכא בתחום המשפטי". בר-און, הוסיף אלון, "מוכר לציבור הרחב בירושלים הודות לפעילותו בתחום הספורט. הוא שימש כיו"ר אגודת הכדורגל של בית"ר ירושלים".

היעדר הכשירות המקצועית בלט עוד יותר על רקע נתונים אחרים של בר-און: הוא היה באותה העת חבר מרכז הליכוד; שר המשפטים שמינה אותו, צחי הנגבי, התמחה במשרדו והיה ידידו הטוב. מינויו היה חפוז, בקושי ניתנה לשרים שהות בין ההכרזה על שמו ועד להצבעה על מינויו. ואם לא די בזה, עם פרסום המינוי סיפרה עירית לינור בתוכניתה "הכל דיבורים", כי בר-און מהמר כבד בבתי קזינו בחו"ל.

בין חברי הכנסת מימין ומשמאל שהתנגדו למינוי החפוז היה גם יו"ר ש"ס דאז, אריה דרעי. מצד שני, שרי מפלגתו הצביעו בעדו. בשיחה עם כתב "הארץ" שחר אילן, דחה דרעי טענות "שלפיהן היה הסכם עם ש"ס לגבי המינוי". בר-און, בראיון שנתן ל"הארץ" ב-11 בינואר 1997, דחה בביטחון את כל ההאשמות. "לא הופתעתי", הגיב לביקורת הממשלה, ואמר שהיא "מוכיחה, שהטענות שלפיהן אני יועץ פוליטי אינן נכונות". על התנגדותם של אנשי אקדמיה כמו פרופ' מרדכי קרמניצר למינויו אמר שהיא "חסרת בסיס". הוא הוסיף שאינו רואה כל פסול בבחירת הממשלה ביועץ משפטי שהשקפת עולמו דומה לשלה, והבהיר שהוא מביא עמו "ניסיון ארוך ומגוון".

צחי הנגבי היה "המום" כאשר למחרת אותו ראיון, בר-און הגיש את פיטוריו. מקורבי בר-און אמרו לכתב "הארץ" יוסי ורטר, שבר-און מבחינתו מוכן היה להישאר בתפקיד, אלא שהרגיש שהנגבי כבר לא יכול לגבות אותו. הנגבי, כמו גם נתניהו, הפציר בבר-און לחזור בו; אך בדיעבד הודו השניים שהליך מינוי היועץ היה פגום.

עשרה ימים לאחר ההתפטרות הופיעה איילה חסון בערוץ 1 ובפיה סקופ: חשד לפיו נתניהו אמר למנות את בר-און ליועץ בתמורה לכך שש"ס תתמוך בהסכם חברון לו התנגדה. בר-און בתורו יאפשר לדרעי לסיים את המשפט נגדו בעסקת טיעון שאין עמה קלון. בעקבות החשיפה היה נתניהו לראש הממשלה הראשון שנחקר במשטרה. בנוסף, נחקרו גם מנכ"ל משרדו דאז, אביגדור ליברמן, והנגבי. היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין ופרקליטת המדינה עדנה ארבל קבעו שאין ראיות מספיקות כדי להעמיד לדין את המעורבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו