בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לפרסם את הפרוטוקולים

המאמר הלפני אחרון

תגובות

לאחר ימים רבים שבהם התנהל משפטו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב מאחורי חומת אולם 606 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ניתן היה לצפות שהכרעת הדין תגלה לא רק טפח ממה שהתחולל בדיונים, אלא גם תחשוף טפחיים ממה שאירע ונשמע באולם בית המשפט. במשך כל מהלך המשפט נמנע הרכב השופטים - ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח - מפרסום ולו גם של מקצת העדויות.

גם ערעור לבית המשפט העליון בנושא לא הועיל, חרף פסיקת העליון, מפי השופטת מרים נאור, שהבהירה, ברוח חופש המידע, שהחלטה על "תיק באפלה" תישאר על כנה בשלב העדויות אך לא מעבר לכך, עם מתן הכרעת הדין. הרכב השופטים של קצב עמד, וככל הנראה עדיין עומד, במריו ונוהג כאילו מדובר בחסמב"ה שיפוטית - חבורת סוד מוחלט בהחלט. תקציר הכרעת הדין, שפורסם ביום חמישי, מהווה תמצות של האישומים, העובדות והמסקנות המשפטיות. השופטים שכתבו את התקציר מציינים, ש"ככל שפרט מתקציר זה עומד בסתירה לאמור בהכרעת הדין, מחייב האמור בהכרעת הדין".

לא פחות ולא יותר. ייתכן שהמסמך שבפני הציבור סוטה מהכרעת הדין בצורה זו או אחרת, ואין דרך לבדוק זאת בגין מסך הברזל המוטל עדיין על תיק קצב. המסך הזה כבד הרבה יותר מזה שהוטל על הכרעת הדין במשפטים רגישים לא פחות שעסקו בעניינים ביטחוניים. למשל, פרשת תא"ל יצחק יעקב, שהכרעת דינו, על ידי הרכב בראשות השופטת המנוחה שרה סירוטה, פורסמה בהרחבה.

תקציר קצב אינו אלא מסמך בן 29 עמודים שנבחרו מהכרעת הדין, האוחזת כנראה כ-350 עמודים, שנמסרה לצדדים בלבד. השופטים מציינים לא אחת בתקציר, שעניין מסוים מפורט בהכרעת הדין. במצב הנוכחי, הכרעת הדין הבוטה כלפי קצב, כפי שעולה מהתקציר, נראית החלטית מדי, מעדיפה את דברי המתלוננות לאורך כל הקו, ולמעשה עושה צחוק מכל טיעון של קצב ופרקליטיו.

כך לא בונים תקציר מפרשה בת יותר מארבע שנים, שעוררה עניין ציבורי רב. למעשה, לא ניתן מבחינה משפטית-ציבורית להעריך ברצינות את דין ההכרעה ואת מידת ביסוסה. אפשר גם שהתמונה העולה מהכרעת הדין בכללה מאירה צדדים נוספים מעבר לראיית עדות קצב כ"זרועה בשקרים, קטנים או גדולים, והצטיינה לכל אורכה במניפולטיביות ובהעלמת מידע". זאת, לעומת הערכת עדות א' ממשרד התיירות כ"מהימנה עלינו לחלוטין", שתשובותיה "ספונטניות ונעדרות תחכום. שדבריה, רובם ככולם, נתמכו בעדויות חיצוניות, שלקיומן של חלק מהן היא לא היתה מודעת כלל".

ייתכן שתקציר הכרעת הדין הוא מלאכת מחשבת בבחינת מסמך שאינו מאבד טיפה מים הפרטים והעובדות. ייתכן גם אחרת. בכל מקרה, עתה מתחייב ללא דיחוי, ברוח חוק חופש המידע הכללי ופסיקת העליון בעניין חיסוי משפט קצב, שהרכב בית המשפט המחוזי יורה מיידית על פרסום חלקים נוספים מהכרעת הדין - ובעיקר חשיפת הפרוטוקולים של העדויות שנשמעו במשפט, למעט חשיפת פרטים מעדויות המתלוננות שיהיה בהן פגיעה נוספת קשה בפרטיותן.

גם הציבור זכאי לדעת את העובדות, לשם עיצוב דעתו על עניינים שעלו במשפט. זאת לפני גזירת העונש ולפני הערעור הנראה כמתבקש, אף שסיכוייו מעטים, בהיות הכרעת הדין מבוססת על מידת אי האמון שניתן בנאשם ועל מידת האמון שניתן במתלוננות. צדק חייב לא רק להיעשות אלא גם להיראות, כזכור. הצדק של שופטי קצב אינו נראה, לפחות בשלב זה. התקציר שפורסם אינו מוסיף לאמון במערכת המשפט, ולא ייפלאו חלק מהקולות הנשמעים.

השופטים הם שליח ציבורי המייצגים אותו גם לדבר מידע שיפוטי. תיק קצב אינו מקרה חמור נוסף של אינוס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית. זהו משפט דגל חשוב, האמור לכלול גם מסר ערכי חד וברור שנועד לעודד מתלוננות בעבירות מין, תוך שמירה על הליך הוגן כלפי הנאשם. גם המסר הזה נעדר מהתקציר הקצר מדי, החסר נימוקים מפורטים וגדוש קביעות נחרצות.

המאמר פורסם ב"הארץ" ב-3 בינואר השנה, אחרי הרשעת הנשיא לשעבר קצב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו