בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אהרן ברק על זאב סגל: "היינו שותפים לרעיונות"

המשפטן הבכיר והפרשן של "הארץ" מת בגיל 64. הוא השפיע על השיח המשפטי והציבורי בתחומים כמו משפט החוקתי-מנהלי, אתיקה ודיני תקשורת, והיה ממנסחי אמנת כנרת המבטאת את העקרונות המאחדים את חלקי החברה הישראלית. הניח אחריו אשה ובן

תגובות

פרופ' זאב סגל, הפרשן המשפטי של "הארץ", מת אמש בבית החולים איכילוב בתל אביב. סגל, פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב, נחשב דמות משפטית בולטת בעשורים האחרונים בישראל. הוא השפיע על השיח המשפטי והציבורי בתחומים במומחיותו, בהם המשפט החוקתי-מינהלי, אתיקה ודיני תקשורת, ובסוגיות הנוגעות לחופש הביטוי. סגל השאיר אשה, לילי, ובן, הדר.

זאב סגל נולד בישראל, בינואר 1947. בשנים 1965-1968 שירת ככתב צבאי ב"במחנה גדנ"ע". כשהשלים לימודי תואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, התחיל לעבוד כעוזרו של שמעון פרס, שהיה שר התקשורת והתחבורה. ב-1982 קיבל סגל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת תל אביב, וכל שנותיו האקדמיות חקר ולימד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובחוג למדיניות ציבורית, ועמד בראש תוכנית המנהלים לתואר שני בלימודי מדיניות ציבורית בפקולטה.

סגל היה מבין מנסחי אמנת כנרת ב-2001, פרי עבודה של קבוצת אנשי רוח, פוליטיקאים ואנשי ציבור מכל הקשת הפוליטית, שביקשו לנסח אמנה המבטאת את העקרונות המאחדים של חלקים שונים בחברה הישראלית, בניסיון ליצור מכנה משותף ביניהם. הוא גם עמד בראש הפורום למשפט וחברה שהוקם ב-1999, יחד עם פרופ' הדרה בר מור, פורום שיזם מפגשים בנושאים משפטיים וחברתיים העומדים על סדר היום הציבורי.

סגל פרסם מאמרים אקדמיים רבים. אחד האחרונים והבולטים שבהם הוא מאמר שכתב יחד עם שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב אבי זמיר, בנושא "הגנה מן הצדק באור חוק סדר הדין הפלילי - סדר חדש של הגינות משפטית". המאמר פורסם בספר דייוויד וינר על המשפט הפלילי ב-2009. עם השופט זמיר, שסגל קיים אתו יחסי קרבה יוצאי דופן, הוא לימד שנים רבות בפקולטה למדעי החברה ובחוג למדיניות ציבורית.

עם ספריו הבולטים של סגל נמנים: "חופש העיתונות - בין מיתוס למציאות", "אקטיביזם ופסיביזם שיפוטי", שכתב עם לילך ליטור, וספר הראיונות "עושה הכובעים, דין ודברים עם אהרן ברק", שבו קיים - יחד עם פרופ' אריאל בנדור - סדרת ראיונות עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. הספר יצא לאור ב-2009.

חברו ושותפו של סגל, פרופ' אריאל בנדור, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אמר אתמול שסגל פיתח במחקר האקדמי - תחילה בעבודת הדוקטור שכתב ואחר כך בספר שפרסם - את נושא "זכות העמידה" בבג"ץ, שהשפיע רבות על הפסיקה ופתח את בג"ץ לעותרים ציבוריים שלא נפגעו ישירות מהרשויות, אך ביקשו להביא לפתח בית המשפט סוגיות מהותיות מטרידות.

"התפיסה הזאת, לפתוח את בג"ץ לעותרים ציבוריים שאינם נפגעים ישירים ממעשי הרשויות, היה ניסיון להיאבק במדבר המשפטי, בחור שחור, שביקש להשאיר אותם בחוץ. מאחורי זה עמדה התפיסה שביקורת שיפוטית רחבה והחלה רחבה של החוק, לא רק מבחינת קיום פורמלי של חוקים, חשובים לתקינות החברה".

בנדור מציין עוד את תרומתו של סגל להיבטים הנוגעים לזכות הציבור לדעת, בספר שפרסם הנוגע לחוק חופש המידע, שהיה למוביל בפסיקה. ספר אחר שכתב סגל עסק בהרחבה העקרונית של האקטיביזם השיפוטי, שלדברי בנדור מייצגת את אמונתו של סגל בחשיבות בית המשפט וביקורת שיפוטית רחבה שיובילו לחברה טובה יותר.

"לא היינו חברים", אמר אתמול ל"הארץ" נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק. "הוא היה אצלנו בבית אולי פעם פעמיים, וכמספר הזה אני בביתו, אבל היינו שותפים לרעיונות שהם א"ב לקיום שלנו כדמוקרטיה חוקתית. היינו שותפים לרעיונות של זכויות אדם, הפרדת רשויות, שלטון החוק. כל אחד מאתנו ניסה לקדם את הרעיונות בדרכו שלו. אני בדרך של כתיבה מדעית ופסיקה, המסגרת הלגיטימית של שופט. זאב עשה זאת גם בכתיבה מדעית".

ברק ציין אתמול את תרומתו של סגל בכתיבה מדעית שהשפיעה על המשפט הישראלי, ובכלל זה על בתי המשפט. "הספר שלו על זכות העמידה תמיד צוטט והשפיע על תפיסת בית המשפט ביחס לזכות זו. הספר שכתב על חוק חופש המידע גם הוא השפיע וצוטט. זאב היה הראשון בארץ שכתב על המידתיות במשפט. אז הוא קרא למושג 'חוסר פרופורציונליות'. ברק ציין גם את פועלו של סגל כפובליציסט שכתב בלשון מובנת ומשכנעת, הקשורה למציאות ומעבירה כהגדרתו מסר שאינו רודף כבוד ושררה.

"זאב היה מנטורי קרתא ומשומרי החומה שלא ייפגעו זכויות האדם ולא ייפגע מעמדו של בית המשפט. גם כשלא הסכים עם פסק דין, תמיד הוא הסכים עם סמכות מוסרית ומשפטית של בית המשפט לתת את פסק הדין, וכך לקדם את מה שכולנו רוצים לקדם כמדינה יהודית ודמוקרטית שוחרת חירות, שוחרת עצמאות וחיה בביטחון. זאב עשה זאת בדרכו שלו. אני חושב שמותו משאיר חלל גדול בפובליציסטיקה הישראלית ובעניינים המשפטיים".

נשיא המדינה, שמעון פרס, שסגל היה בצעירותו עוזרו, אמר אמש ל"הארץ" כי "זאב סגל הצטיין ביושר אינטלקטואלי ללא פשרות. האמת הובילה אותו בכל התפקידים שמילא ובכל תפקידיו למד את הנושאים השונים לעומק. זאב לא היה חפוז במסקנותיו ואל המסקנות הגיע ללא משוא פנים. זאב עבד כעוזרי האישי בראשית דרכו, ותמיד החשבתי את דעותיו, הערכותיו ואת מסקנותיו".

סגל המשיך בעבודה העיתונאית והאקדמית עד ימיו האחרונים. הוא נהג להכתיב לאשתו לילי מאמרים שנועדו לפרסום ב"הארץ" גם בתקופות האשפוז הקשות. "זה נותן לי כוח לחיות", נהג לומר.

מחקרו האקדמי האחרון, שתמציתו פורסמה בחודש שעבר ב"הארץ", נוגע בהשפעת התקשורת על עמדות הציבור במשפטים פליליים. משפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, הוא מקרה בוחן במחקר. את המחקר עשה סגל יחד עם פרופ' קמיל פוקס וד"ר תיקי בלס. הוא עבד עם שותפיו על המחקר בין הטיפולים שעבר ובזמן הטיפולים.

פרופ' בנדור סיפר אתמול כי בשבוע שעבר פגש את סגל בבית החולים, וישב מולו עוטה מסכת בד. השניים עבדו על מאמר שסגל תיכנן להציג בכנס אקדמי שאמור להתקיים בעוד כחודשיים באוקלהומה, ארה"ב. בנדור סייע לסגל במתן הערות על המאמר האקדמי שסגל כתב בנושא אקטיביזם וריסון שיפוטי ממבט ישראלי. "הוא מעולם לא שקע באימת המחלה. תמיד היו לו עוד תוכניות. למשל, לכתוב ספר נוסף".

"מותו של זאב סגל הוא אובדן לעיתונות ולעולם המשפט", אמרה אמש השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות. "זאב ידע להביא לציבור את המשפט ואת הערכים של הגנה על הדמוקרטיה וזכויות האדם, ולהציג עמדה בצורה מובנית לציבור הרחב ולא רק לעולם המשפט".

שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, אמר אמש ל"הארץ" כי "בהזדמנויות שונות יצא לי לכתוב או לדבר על זאב. אלה היו קטעים הומוריסטיים, באירועים משמחים: ימי הולדת של זאב, כשהוא קיבל את הפרופסורה. לומר עליו דברי הספד בשבילי זה משהו לא טבעי".

עוד אמר טירקל שהכיר את סגל לפני כ-30 שנה, ובעיניו הוא היה הפרשן המשפטי הטוב בישראל. "הוא גילה בקיאות יוצאת מהכלל בכל תחומי המשפט, וניחן בכושר כתיבה יוצא מהכלל. תמיד הוא השתדל לכתוב באופן אובייקטיבי וגם הצליח, בניגוד לעיתונאים אחרים - במיוחד בשנים אחרונות - לא להיות מושפע מעמדה כזאת או אחרת, אף שהביע עמדות מאוד נחרצות. למרות שגדל בבית רוויזיוניסטי, אני לא חושב שמישהו הרגיש אי פעם בכתיבה שלו ביטוי לכך".

פרופ' הדרה בר מור, שותפתו של סגל לפורום למשפט וחברה, שהקים וראה בו במה לדיון בסוגיות מפתח בשיח הציבורי, אמרה אתמול שסגל ניחן בשילוב נדיר של הגות פילוסופית ופרגמטיזם משפטי. "הוא היה ציוני במובן הממלכתי של המלה, ודאג מאוד לתקינות התנהלות השלטון. הדאגה והאכפתיות האלה הובילו אותו להציע לי להקים יחד את הפורום למשפט וחברה ליד המכללה האקדמית נתניה. הוא הקפיד לקיים דיון ציבורי".



סגל מראיין את דוד בן גוריון. 'למרות שהוא גדל בבית רוויזיוניסטי, איש לא הרגיש זאת בכתיבתו', אמר השופט העליון בדימוס טירקל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו