בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הללויה לתפאורה

דב בן-דוד, אמן ומעצב תפאורות, 1927-2010

תגובות

דב בן-דוד (נפרסטק) נולד בקאליש שבפולין, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה גורשה משפחתו על ידי הגרמנים מזרחה, גנבה את הגבול לברית המועצות ומצאה מפלט בעיירה ליד מוסקבה, בקרבת שדה תעופה צבאי. במבצע "ברברוסה" (יוני 1941) הופצץ השדה והמשפחה נדדה שוב מזרחה, ובדרכה לטשקנט שוב הופצצה מהאוויר. משלא מצא האב עבודה, שוב ארזה המשפחה את מיטלטליה והמשיכה לטג'יקיסטאן, שם נפטר האב. בעיירה קורגן-טיובה, על גבול אפגניסטאן, שהתה המשפחה עד תום המלחמה, ושם התגלה כישרון הציור של הנער דב.

ב-1947 החל המסע בחזרה מערבה, קודם לשטטין ההרוסה ומשם למחנה עקורים בזלצבורג. ניסיונותיו להעפיל לארץ הסתיימו בכלא האיטלקי, אך לבסוף הוא הגיע לארץ, ובעקבות אחיו שמואל (שנהרג אחר כך) התגייס לפלמ"ח. בקרב מול המצרים נפצע בחזהו והיה מאושפז כשנה.

אחרי שחרורו הוא עבד כשרטט טכני בעיריית תל אביב, ובשנים 1954-1956 למד במכון "אבני" אצל משה מוקדי, יחזקאל שטרייכמן, אביגדור סטימצקי ומרסל ינקו. שנתיים אחר כך למד בפאריס, ובמוזיאון לאמנות יהודית הציג איורים לשירים של ברכט. בשנות ה-60 הוא עסק בגרפיקה שימושית, בציור ועיצוב תערוכות, כשנודע לו ב-1968 על הכוונה להקים את הטלוויזיה הישראלית. הוא יצא לקורס מעצבי תפאורה באיטליה, עם שובו לארץ הצטרף לצוות ההקמה, ובמשך שלושה עשורים היה מעצב התפאורה הבכיר.

מאחר שבתחילה לא קיבל תקציב, הוא דיבר על לבם של בעלי מוסכים הסמוכים לבניין הטלוויזיה ברוממה לנדב לו גרוטאות, ומהן יצר את התפאורה הראשונה, עבור חנה רובינא שקראה מ"מגש הכסף". אחר כך באו "אולפן עגול", "אולפן קיץ", "ג'אז פלוס", "טלסתיו", "דואו" ו-"Box Office" - כולן בבימויו של רלף ענבר ז"ל. תפאורותיו של בן-דוד עיטרו את "עלי כותרת", "עברית שפה יפה", "חיים שכאלה" ותוכניות אירוח. חנוך חסון, המפיק הוותיק של רשות השידור, אומר כי הקדים את דורו בשימוש במחשב לעיצוב תפאורות.

1979 היתה שנת השיא בקריירה של בן-דוד. בגלריה עמליה ארבל הוא הציג את תערוכתו "פוטו ציור", המבוססת על טכניקה חדשנית שהמציא, וחתן פרס ישראל בן-עמי שרפשטיין כתב לקטלוג שלה הקדמה נלהבת. אז בא האירוויזיון בירושלים, כשבן-דוד העמיד תפאורה שהדהימה צופים בכל רחבי העולם. בעקבות הזכייה של גלי עטרי עם "הללויה" יצאו הכל מגדרם, אבל דן אלמגור מציין כי בעוד שכולם זכו לשבחים, הישגו של בן-דוד הוצנע.

במקביל הקים תפאורות ענק למופעים במכבייה ובמשחקי הפועל באצטדיון רמת גן, מאזן בין בטיחות לבין הצורך להרשים. ארנון דיסקין, מעצב חוויות, אומר כי תמיד הפתיע ברעיונותיו החדשניים. במופע "הדרדסים" הלכו השחקנים בתעלות חצובות בקלקר, כשרק חצי גופם בולט, כך שלקהל הם נדמו כגמדים. "מבוגר עם ראש של ילד", מכנה אותו אורי ירדני, מבעלי "אורפן", שעבד עמו. הוא הניח אחריו את אשתו צפרירה לבית לוי-ירקוני וילדיו ארנן ותמר, מעצבת בינלאומית.



דב בן-דוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו