בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניגוד לעמדת בג"ץ, הרבנות מרחיבה סמכויות בתיקי נישואים אזרחיים

פסקי דין שניתנו בבתי דין רבניים קובעים, בניגוד לפסיקת בג"ץ, כי סמכות הדיינים בקשר לזוגות שנישאו בחו"ל ומבקשים להתגרש, לא נעצרת בפסק דין טכני

תגובות

חתונה אזרחית

"אם התחתנתי אזרחית, ואם היתה לי אז בחירה, אז למה אין אותה עכשיו? אני ממש לא מבינה - מה בכלל אני עושה ברבנות", כך מזמרת ורד שביט יחד עם חבריה בקליפ שהעלתה בימים האחרונים ליוטיוב וזכה עד אתמול ליותר מ-21 אלף צפיות. שביט, כמו אלפי ישראלים שנישאו בחו"ל ובחרו לפרק את החבילה, נדרשה לעבור בבית הדין הרבני, והתרגזה. קצפה יצא על ההליך שבו בני זוג ישראלים יהודים, שנישאו בחתונה אזרחית - ומבקשים להירשם כגרושים במשרד הפנים - נדרשים להצטייד בפסק דין מטעם הדיינים המתיר את הקשר הזוגי ביניהם.

שביט התגרשה כמקובל בישראל, ובחרה להגיב על סיפורה האישי בהומור, אבל מבחינה ציבורית ייתכן שהיא מנהלת את המלחמה של אתמול. ארבעה פסקי דין שניתנו בשנה האחרונה בבתי דין רבניים אזוריים קובעים כי סמכות הדיינים בקשר לזוגות שנישאו בחו"ל לא נעצרת בפסק דין טכני המתיר את הקשר בין גבר לאשה, וגם לא ב"גט לחומרה" כפי שנעשה במקרים מסוימים של נישואים אזרחיים. הפסיקות מעוררות סערה בקרב משפטנים העוסקים בדיני משפחה.

בפסק דין מפורט, שניתן לא מזמן בבית הדין הרבני בנתניה, נקבע כי גם במקרה של נישואים אזרחיים, ניתן לדון על פי משפט ההלכה בכל נושא הכרוך בפירוקם. הרבנים מוסמכים לדון במשמורת על הילדים, גובה המזונות וכל ענייני הרכוש. זאת, למרות פסיקה מכוננת של בג"ץ, שלפיה כאשר מדובר בנישואים אזרחיים ("נישואי קפריסין"), יידונו כל העניינים הכרוכים בגירושין רק בערכאה אזרחית - ולא בבית דין רבני ה"מתכחש לגילויים הרכושיים של סטטוס הנישואים".

ואולם, בפסיקתם המהפכנית, טוענים הדיינים מנתניה כי ההלכה היהודית מכירה בהתקשרות אזרחית בין בני זוג, ומשום כך ניתן גם לדון בכל היבטי הגירושין. שני הרכבים אחרים בבתי הדין של תל אביב וחיפה הרחיקו לכת ונטלו את הסמכות לדון ב"תנאים" שהציבו הבעלים, כפי שנעשה בהליכי גירושין על פי ההלכה. בחיפה, הרכב בראשות הדיין הרב ישראל שחור סירב בנובמבר האחרון לתת פסק דין להתרת נישואים אזרחיים - למרות סרבנות מתמשכת של הבעל ותלונות האשה כי בעלה נהג בה באלימות. בית הדין קבע כי "אין מניעה לחייבם בגט", כלומר להתייחס אליהם כנשואים על פי ההלכה. עד היום, הסתמכו בתי דין רבניים על שיטות מקלות בהלכה והתירו את הנישואים על ידי פסק דין מטעמם, גם בלי הסכמת הבעל.

ארגונים למען זכויות נשים מוחים וטוענים שזהו פרק חדש במאבק שמנהלים בתי הדין הרבניים להרחבת סמכויותיהם. פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר-אילן, אמרה ש"מדובר בהתפתחות דרמטית, שבה הדיינים מכפיפים לשליטתם גם את אותם עשרות אלפי זוגות שבחרו לא להתחתן במסגרת הרבנות. עד היום, אשה שהתחתנה בנישואים אזרחיים היתה מוגנת מהאפשרות של עגינות ומסורבות גט. היום כל אשה שהתחתנה בקפריסין היא מסורבת גט בפוטנציה".

לעומתה, הפרופ' אליאב שוחטמן, מומחה למשפט עברי ומרצה במכללת שערי משפט, מברך על פסק הדין מנתניה. "אני רואה בזה דבר חיובי. אני חושב שזה משרת את כוונת החוק שהיתה, לאפשר למי שרוצה - ולא להכריח אף אחד - להתייצב בפני בית הדין הרבני. זה לא שבית הדין שלל זכויות מהנשים, להפך. רואים באשה שהתחתנה בנישואים אזרחיים כנשואה ומתחשבים בה כנשואה".

השאלה איך מתירים נישואים אזרחיים בישראל זכתה לתשובות של בג"ץ ובית הדין הרבני הגדול. ב-2006 קבע הרכב בראשות הנשיא דאז אהרן ברק (בתיק שזכה לכינוי "בג"ץ בני נוח") כי יש לאמץ את הגישה של בית הדין הגדול, לפיה יש מעמד מסוים בהלכה לנישואי קפריסין, אך הדיינים יכולים להתירם בהליך פשוט ומהיר יחסית: פסק דין הקובע כי הקשר הותר.

השופט ברק קבע כי בתי הדין לא ידונו ב"עניינים הנכרכים" אחר הפרידה - כמו משמורת על ילדים וענייני רכוש - משום שחזקה על בעל המבקש זאת מבית הדין כי הוא "אינו פועל בכנות", כלומר מנסה לנצל לרעה את בית הדין. היות ובית הדין הרבני לא רואה את הנישואים כתקפים מלכתחילה - הרי שידוע לכל הצדדים שהדיינים לא ייתנו לאשה זכויות כלשהן, ותמיד יישמר יתרון לגבר.

בית הדין בנתניה דן במקרה של זוג יהודים שהתחתן בקפריסין ב-1998, ונולדו לו שני ילדים. בצעד חריג, הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך אליה את נושאי המזונות והרכוש, במקום לפנות כמקובל לבית המשפט לענייני משפחה. האשה כפרה בסמכות בית הדין לדון בנושאים הללו - אך בית הדין קיבל את עמדת הבעל. יצוין כי למרות הפסיקה, בני הזוג מקיימים בימים אלה מו"מ להסדר ביניהם - ואם זה לא יצלח, האשה מתכוונת לערער לבית הדין הרבני הגדול.

האשה טענה, כי אין כאן מקרה של בעל ואשה, היות והשניים נישאו מרצונם בנישואים אזרחיים, ואולם בית הדין חזר על קביעת בית הדין הגדול בעניין נישואי קפריסין, וכתב כי "בהחלט קיימת הכרה, לפי הדין העברי, בנישואים הללו כנישואי בני נוח", כלומר שיש להם תוקף מסוים בהלכה. ביחס להערת השופט ברק על חוסר הכנות בעניינים הנכרכים, כותבים הדיינים מנתניה כי "מדובר כאן באמרת אגב שאיננה מחייבת".

בעוד פרופ' שוחטמן סבור כי בית המשפט גילה פתיחות ולא שמרנות, אומרת עו"ד בתיה כהנא דרור, מנכ"לית "מבוי סתום" למען מסורבות גט, כי "בתי הדין יוצרים במו ידיהם סרבנות גט במקום שאינה קיימת". לדבריה, "מגמת בתי הדין לחרוג מסמכותם במטרה להחמיר במקום שאין בכך צורך ולייצר נשים עגונות מנוגדת להלכה, למוסר ולצדק האנושי, מכרסמת בלגיטימיות של בתי הדין ומובילה לקיצם כבעלי סמכות ייחודית בהתרת נישואים של יהודים. שוב אנו נוכחים כי גם נישואים אזרחיים אינם חסינים בפני בית הדין הרבני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו