בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

17.1.1958 /העליון מטהר את שמו של ישראל קסטנר

היום לפני 53 שנה:

תגובות

ב-17 בינואר 1958, פחות משנה לאחר שנורה למוות בתל אביב, זכה ד"ר ישראל קסטנר לטיהור שמו מהחשדות וההאשמות שהוטחו בו, ומהרשעתו בבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין, שהתקבל שנתיים וחצי קודם, ולפיו נמצא קסטנר אשם בשיתוף פעולה עם הנאצים, ברצח בעקיפין של יהודי הונגריה, בשותפות גזל עם פושע מלחמה והצלתו בעת משפטי נירנברג.

בין הבודדים שיצאו נגד פסק הדין היה פרשנו הפוליטי של "הארץ", ד"ר משה קרן, שכתב כי "עסקן ציוני צעיר שבו שמו בתקופת הגיהנום רבבות את תקוותיהם היחידות, נאשם על ידי שופט בישראל כי רצח בעקיפין את בני עמו, כי שיחק משחק כפול ונעשה שותף לרוצחים... הדיו של משפט קסטנר יוסיף להרעיל את האווירה בה אנו חיים. מדינת ישראל אינה, לאחר פסק דין זה, מה שהיתה לפניו".

ישראל רודולף קסטנר נולד ב-1906 בעיר קלויזנבורג (קלוז') שבטרנסילבניה, ונרצח בתל אביב במארס 1957. בתקופת השואה היה חבר בוועד ההצלה והעזרה בבודפשט, וניסה לפעול להצלת יהודי הונגריה. ב"רכבת קסטנר" שהצליח לארגן במסגרת תוכנית "סחורה תמורת דם" יצאו ב-1944 מהונגריה 1,684 יהודים. תקוותו של הפעיל הציוני היתה להוציא רכבות נוספות, שיביאו לקץ תוכנית ההשמדה. תקווה זו לא התגשמה.

לאחר המלחמה העיד קסטנר במשפטי נירנברג לטובת מספר קצינים נאצים וסייע לשחרורו של קולונל האס-אס, קורט בכר - מי שהיה איש הקשר שלו עם הימלר בתקופת ההצלה. ב-1947 עלה קסטנר לישראל, וכעיתונאי לשעבר שימש דוברו של שר המסחר והתעשייה דב יוסף והיה מועמד מטעם מפא"י בבחירות לכנסת הראשונה והשנייה.

בסוף 1952 פרסם העיתונאי הירושלמי מלכיאל גרינוולד עלון משוכפל ובו טען כי קסטנר הכשיר את הקרקע להשמדת יהודי הונגריה ולקח חלק בגזל רכושם על ידי קורט בכר. "ריח פגר מגרד את נחירי. את ד"ר רודולף קסטנר צריך לחסל", כתב. בעצת השר יוסף והיועץ המשפטי לממשלה, הגיש קסטנר תלונה רשמית נגד גרינוולד, ופרקליטות המדינה הגישה נגדו כתב אישום בגין הוצאת דיבה.

המשפט נמשך כארבע שנים שבמהלכן הפך קסטנר ממאשים לנאשם. ביוני 1955 הקריא שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים בנימין הלוי את פסק הדין שלפיו יצא קסטנר אשם בכל הסעיפים, למעט קבלת חלק מרכושם של יהודי הונגריה. לפי פסק הדין, "מכר קסטנר את נשמתו לשטן" ושיתף פעולה עם הנאצים.

ב-4 במארס 1957, בעת שמיעת ערעורו בבית המשפט העליון, נורה קסטנר בפתח ביתו בתל אביב. הוא נפצע קשות ומת לאחר עשרה ימים. שלושת המתנקשים נתפסו ונמצאו אשמים ברצח ובהשתייכות למחתרת ימנית קיצונית. הם נידונו למאסר עולם וקיבלו חנינה ב-1965. יומיים לאחר הקראת החלטתם של שופטי העליון, דיווח "הארץ" כי גרינוולד נמצא אשם בהוצאת דיבה. בשל גילו (75) נגזר דינו לשנת מאסר על תנאי ולתשלום הוצאות בסך 500 ל"י.

סופר "הארץ" מרדכי ארציאלי התמקד בסיפור האנושי וכתב, יום לאחר קבלת ההחלטה בבית המשפט העליון, כי "על המדרכה ברחוב אמסטרדם 6 בתל אביב, בו נפל שותת דם ד"ר ישראל קסטנר, שיחקה אתמול שושנה בת ה-12, בתו היחידה של הנרצח. את סבלה של הילדה איש לא ידע. היא נשאה את כאבה העמוק בלבה. הילדה שחורת העיניים והשיער, סבלה סבל בל יתואר. ?קראו לי קסטנרית, רוצחת, פושעת', סיפרה. היא לא התלוננה. גם כשהיכוה, לא גילתה את הדבר לאיש... אתמול בכתה הילדה. בכתה לעיני כל. בשעת ההפסקה ניגשו אליה התלמידות וברכוה על תוצאות הערעור בבית המשפט העליון. הילדה, שלא בכתה כשהעליבוה, בכתה כשבאו לברכה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו