בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביניש בביקורת חריפה על עיריית י-ם: נרדמה בשמירה על החינוך במזרח העיר

בדיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח בנושא החינוך במז' הבירה, נזפה נשיאת העליון: שום דבר לא זז ביוזמת המדינה, רק תחת אילוץ

תגובות

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, מתחה ביקורת חריפה על התנהלות עיריית ירושלים ומשרד החינוך בכל הנוגע לטיפולם במערכת החינוך במזרח ירושלים.

"שום דבר לא זז ביוזמת המדינה", אמרה ביניש בכל הנוגע לכישלונה של המדינה באספקת שירותי חוק חינוך חובה לילדים פלסטינים בירושלים. "המדינה במשך כמה שנים ישנה בתרדמת. המדינה לא עשתה מאומה, רק תחת אילוץ המדינה זזה".

אל הביקורת הצטרפו גם חבריה של ביניש להרכב, איילה פרוקצ'יה ויורם דנצינגר. "ככל שהשנים עוברות הפערים גדלים והבעיה הולכת ומחריפה, נראה כאילו אין התמקדות בפתרונות על ידי תוכנית מוסדרת. בונים פה בית ספר, ושם כמה כיתות, פתרון שולי, איפה הפתרון לעשרות אלפי תלמידים? בלתי אפשרי שהמדינה תופיע בבית המשפט ותאמר כי בשל מורכבות המצב היא לא תקיים סעיף בחוק", אמרה פרוקצ'יה.

הדברים נאמרו במסגרת דיון בעתירה של האגודה לזכויות האזרח שהוגשה לפני שנתיים. בעתירה דורשת האגודה להקים מנגנון להחזרת שכר לימוד להורים מירושלים שלא הצליחו לרשום את ילדיהם למערכת החינוך הממלכתית בשל מחסור במקום. באגודה מצביעים על כך כי במזרח העיר חסרות למעלה מאלף כיתות לימוד.

"כבר עשר שנים שנציגי הממשלה ועיריית ירושלים מגיעים לדיונים בנושא בבית המשפט העליון וממציאים תירוצים מתירוצים שונים להסביר מדוע אף שחוק חינוך חובה חל בירושלים המזרחית, הם מעולם לא יצרו מערכת חינוך שיכולה לקלוט את כל התלמידים, ואיזה ילד יכול להתפתח בלי מערכת חינוך ראויה לשמה?", אמרה לאחר הדיון עו"ד טלי ניר.

בעתירה נטען כי המחסור במבני חינוך גורם לכך שמדי שנה נדחים עשרות אלפי תלמידים שמבקשים להירשם למערכת החינוך העירונית. על פי הנתונים כ-40,000 מתוך כמעט 80,000 תלמידים לומדים במערכת החינוך הציבורית והשאר לומדים במערכת פרטית או שאינם לומדים כלל. על פי הערכה ישנם כ-9,000 ילדים בגילי בית ספר שאינם רשומים לשום מסגרת חינוכית. המחסור הזה מאלץ משפחות לשלוח את הילדים לבתי ספר פרטיים הגובים שכר לימוד של אלפי שקלים בשנה. על פי הערכות, אם התביעה תתקבל, תיאלץ המדינה לשלם 2,000-8,000 שקלים בשנה לכמה אלפי תלמידים שביקשו להתקבל למערכת החינוך ולא נמצא להם מקום.

באגודה לזכויות האזרח גם דוחים את טענות העירייה לגבי מספר הכיתות שנבנו בשנים האחרונות וטוענים כי מאז 2001 נבנו 296 כיתות בלבד.

בתחילת הדיון הודיע עו"ד דני זיידמן כי הוא מושך עתירה דומה שניהל נגד העירייה ומשרד החינוך במשך 11 שנים. בעתירה דרש זיידמן שהרשויות יבנו כיתות לימוד. "אי אפשר לבנות כיתות באמצעות צו בית משפט. בית המשפט עשה במקרה הזה דברים בלתי מקובלים, הוא נכנס לניהול של הדברים, הוא דרש את התייצבות ראש אגף התקציבים ומנכ"לי המשרדים". הוא גם דוחה את טענת העירייה על מחסור בקרקעות במזרח ירושלים: "זה לא עניין של גיאוגרפיה, זה עניין של לאום".

בעיריית ירושלים אומרים בתגובה כי העירייה "מודעת לפערים ולצרכים במזרח העיר שנוצרו בשל הזנחה מתמשכת של הנושא במשך שנים", אולם טוענים כי מאז תחילת כהונתו של ראש העיר הנוכחי, ניר ברקת, משקיעה העירייה מאמצים רבים בשינוי המצב. בעירייה מצביעים על הקמת 200 כיתות לימוד בשנתיים האחרונות ו-248 כיתות נוספת נמצאות בשלבי תכנון וביצוע. העירייה מצביעה על כך שהמחסור בכיתות נובע מהיעדר קרקעות ייעודיות למוסדות חינוך.

בנוסף, העירייה משקיעה במזרח העיר תקציבי עתק בנושאים רבים מעל ומעבר למקובל במערב העיר זאת בנוסף לגיוס תרומות, חלוקת מחשבים לתלמידים וסגירת פערים מול משרד החינוך.



איילה פרוקצ'יה


דורית ביניש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו