בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

25.1.1996 /נחשפת "פרשת הדם" של יוצאי אתיופיה

היום לפני 15 שנה:

תגובות

בבוקר ה-25 בינואר 1996 נאספו כמה עשרות צעירים ממוצא אתיופי בכניסה למשרד הבריאות בתל אביב. הם נשאו שלטים שעליהם נכתב: "אל תשפכו את דמנו"; "די להשפלות"; "די עם הגזענות". יום לפני כן חשף רונאל פישר בעיתון "מעריב" כי מנות הדם מתורמים ממוצא אתיופי מושמדות - מפני שהם מוגדרים חלק מקבוצת סיכון של נשאי נגיף האיידס.

ההפגנה הסוערת שלמחרת החשיפה פרצה במחאה על אפליית הדם. אך חשיפת האפליה רק חיזקה בקהילת העולים תחושה שנתקיימה בהם כבר זמן רב: שהחברה הישראלית מדירה אותם בשל צבע עורם. "כל מה שנעשה לנו הוא תוצאה של אי הבנת השונה, אטימות מוחלטת והתנשאות עליו", כתב באותו שבוע ב"הארץ" ילמה שמואל, שעלה מאתיופיה בגיל 11 ב-1980.

בעוד הצעירים מפגינים מול משרד הבריאות, כינס שר הבריאות אפרים סנה את הוועדה המייעצת לאימונו-המטולוגיה וקבוצות דם. בתום הישיבה יצא השר אל המפגינים, והודיע נחרצות כי ההחלטה לשרוף את מנות הדם מתורמים יוצאי אתיופיה מוצדקת מבחינה בריאותית, ותיוותר בלא שינוי. "השינוי היחיד שיחול, יהיה משפט שיתווסף לכל שאלון לתורם, ובו ייכתב: 'השימוש במנת הדם, בהתאם לשיקולים רפואיים'", דיווחה ב"הארץ" עמירה שגב. "המדיניות שאוסרת על שימוש רוטיני בקבוצות סיכון נכונה ותקפה מבחינת ההגנה על הציבור בפני מחלה שהיא גזר דין מוות", אמר סנה.

מאמר המערכת של "הארץ" תמך בהחלטתו של סנה, והביא מנתוניו של ד"ר צבי בן ישי, סגן יו"ר ועדת ההיגוי העליונה לנושא האיידס, לפיהם "כ-0.86% מיוצאי אתיופיה הם נשאי הנוגדן, לעומת 0.02% באוכלוסייה הכללית (לא כולל הנשאים מקרב העדה). לפי נתונים אלה, ההסתברות כי תורם אתיופי יהיה נשא גבוהה פי 43 מההסתברות כי כל תורם אחר יהיה נשא". עוד הזכיר המאמר כי "יש קבוצות אחרות שמהן לא נוטלים דם, ואם נוטלים - לא משתמשים בו: הומוסקסואלים ואנשים שבאו מארצות נגועות במחלות מסוימות (בעיקר מלריה) וכן נרקומנים, זונות ובעלי כתובות קעקע. אף כי הדבר מובן מאליו, צריך להדגישו באוזני יוצאי אתיופיה: אין זו אפליה על רקע 'גזעי' אלא אמצעי זהירות להגנת הציבור - ויוצאי אתיופיה בתוכו".

אבל בעיני הקהילה האתיופית, יותר מדי עוולות קודמות התקיימו מכדי שאפשר יהיה לראות בהחלטת בנק הדם ומשרד הבריאות עניין רפואי טהור. במילותיו של שמואל: "זה התחיל ברגע העלייה: העולה התבקש למחוק מזיכרונו את אישיותו, את מה שהיה עד עתה, לעבור גיור לחומרה (אם לא, לא יוכל לפתוח תיק נישואים ברבנות ככל אזרח אחר), הוא התבקש גם להחליף את שמו. ההמשך הוא במערכת החינוך: ההפניה הגורפת לחינוך הממלכתי-דתי, הפניה גורפת לפנימיות, הפניה גורפת לחינוך מיוחד. עצם המושג הזה - 'הפניה' - אומר הכל. המשמעות היא: 'אנחנו יודעים מה טוב בשביל האתיופים'. אפשר כמובן להמשיך ולמנות את הבעיות והקשיים בדיור, את הריכוז ביישובים חלשים, את הקושי להשתלב בצה"ל ועד סיפור תרומות הדם שאינו אלא קש ששבר את גב הגמל".

ביולי באותה שנה הגיש יצחק נבון דו"ח ועדה שבראשה עמד, לבדיקת פסילת מנות הדם של בני העדה האתיופית. זו, קבע הדו"ח, "נעשתה ממניעים מקצועיים-רפואיים טהורים, על פי מדיניות כלל עולמית של ארגון הבריאות העולמי ושירותי הדם בארצות המערב. כל המדינות דרומית לסהרה ביבשת אפריקה הן היפר-אנדמיות לאיידס, ואין נוטלים תרומות דם מאותן מדינות. אתיופיה היא אחת מאותן ארצות". אם היה מחדל, קבע הדו"ח, היה זה בניסיון להסתיר את המידע הזה מפני הציבור. לפי נוהלי מד"א כיום, במקרה ש"התורם נולד או גר מעל שנה בארץ שבה שכיחות האיידס גבוהה, מאז 1977, אפריקה (למעט דרום אפריקה ומדינות צפון אפריקה), דרום מזרח אסיה והאיים הקריביים" - לא ניתן להשתמש בתרומתו לעירוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו