בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיריית הוד השרון בביהמ"ש: נסיר מחסומים פירטיים

תושבים חסמו כניסת זרים לכמה רחובות, בטענה כי הדבר מגביר את ביטחונם. העירייה התחייבה לפנותם בתוך שנה - פשרה שעשויה להשפיע על ערים נוספות

תגובות

עיריית הוד השרון והמועצה המקומית לתכנון ולבנייה התחייבו בשבוע שעבר לסלק בתוך שנה מחסומי רחוב פירטיים שהוקמו בעיר על ידי תושבים. זאת במסגרת הסדר פשרה שהושג בבית המשפט לעניינים מנהליים בפתח תקווה, בעקבות עתירת תושב העיר עמיקם קימלמן בעניין.

ברחוב הרקפת בעיר קיים מחסום המאויש החל מהשעה 24:00 על ידי מאבטח אזרחי במימון פרטי, שדורש מכל מי שמעוניין להיכנס לרחוב ההולנדי להזדהות. במחסום נוסף, ברחוב סמטת הי"ח, החליטו התושבים לחסוך את עלות השומר הלילי, ובמקום זאת התקינו אינטרקום בפתח הרחוב, ורק בזיהוי טלפוני מותרת הכניסה.

ב-2007 שלח קימלמן מכתב תלונה לעירייה, לאחר שנתקל במחסומים הפירטיים. "אני ובת הזוג שלי נוהגים לטייל בעיר, ובאחד מהסיורים שלנו נתקלנו במחסום", שיחזר קימלמן. "למה שמישהו ימנע ממני ללכת ברחוב בעיר מגוריי?".

בתגובה לפנייתו של קימלמן קבע היועץ המשפטי של עיריית הוד השרון, עו"ד ירון סולברג, כי "לא נמצא בידי העירייה היתר בנייה כדין להצבת המחסום ו/או ביתן השמירה שהוצב בסמוך". עם זאת, במשך שנים לא נעשה דבר בעניין, וקימלמן החליט להגיש עתירה לבבית המשפט לעניינים מנהליים בפתח תקווה, באמצעות הקליניקה לשינוי סביבתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

במסגרת ההסדר הוכרה "חשיבות השמירה על המרחב הציבורי פתוח לכל". משמעות הדבר היא שהפשרה יכולה לשנות את המצב ברשויות מקומיות נוספות שהחליטו לסגור, על דעת עצמן, את הכניסה ליישובים. "לרשות אין סמכויות לסגור כבישים", הבהיר עו"ד ערן צין, ראש הקליניקה ובא כוחו של קימלמן בהגשת העתירה. "על פי פקודות העיריות יש אמירה כללית בנושא של ביטחון וסדר, אבל עדיין נראה לי שהמרחק רב בין זה ובין הקמת משטרה עירונית או הקמת מחסומים".

עם זאת, המתגוררים ברחובות המסוגרים מגדירים את קימלמן כפרובוקטור. "אף אחד לא יכול לתת לנו את הביטחון שהשמירה נותנת, המשטרה לא הייתה מסוגלת להגן עלינו", אמרה תושבת המתגוררת ברחוב הרקפת. "זו שכונה סגורה, ואנחנו ניאבק כדי שהשכונה תמשיך להיות כך". על הטענות כי מדובר בפגיעה בחופש התנועה אמרו השכנים כי "זה לא שדרך השכונה הוא יכול להגיע למקום מסוים. השכונה הזו היא רחוב ללא מוצא".

מעיריית הוד השרון נמסר בתגובה כי "מינהל ההנדסה החל כבר בביצוע פעולות ראשוניות להסרת חלק מן המחסומים והעירייה נערכת להשלים את פינוים של כל שלושת המחסומים שהוצבו שלא כדין, במהלך 12 החודשים הקרובים".

לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפט של האגודה לזכויות האזרח, טיעוני העתירה תקפים גם למקומות אחרים שבהם ישנם מחסומים פירטיים. "התופעה של גדרות ומחסומים פשטה בשנים האחרונות ומביאה לפגיעה קשה בזכויות אדם ונימוקי העתירה תקפים גם למקומות אחרים", אומר עו"ד יקיר. קימלמן מקווה, כי העתירה התקדימית תהווה פתח לתושבים נוספים לדרוש את מה שמגיע להם: חופש תנועה, גם ברחובות היוקרתיים של עירם.

הקהילות הסגורות של ישראל

הוד השרון היא אינה העיר היחידה בישראל שבה הוקמו מחסומי רחוב על דעת התושבים. בדניה בחיפה הוקמו ב-2008 מחסומים ועמדות שמירה בשתי הכניסות לשכונה, וכל כלי הרכב הנכנסים ויוצאים ממנה מתועדים במצלמות אבטחה. הסיבה ליוזמה היה גל פריצות שחוו התושבים. עם זאת, לצד הירידה המשמעותית במקרי הפשיעה בשכונה, מתברר כי יש השפעות נוספות למהלך: "פרופיילינג" של הבאים והנכנסים בשערי דניה. מובילי המאבק ב"מחסום דניה" רואים את הסכם הפשרה בהוד השרון כתקווה להמשך. "אלה חדשות מרגשות, אבל המצב בחיפה טיפה יותר מסובך, כי מבחינת חוקי התכנון והבנייה הדבר אולי כשר, אך בעיניי זו לא הבעיה החוקית", אמר אחד מהם.

גם בשכונת נאות ים, השכונה הצבאית בעכו, החליטו התושבים ב-2009 להקים מחסומים. זאת על אף שרק ב-2010 אושרה בקשתם להקמת שני מחסומים חשמליים בכניסה לשכונה. תחילה נדחתה הבקשה לאור התנגדות חריפה של מהנדסת העיר, ד"ר מיכל סופר. בדיוני הוועדה היא אמרה כי "הרחובות בשכונת נאות ים הם רחובות ציבוריים וככאלה יש לשמור עליהם פתוחים לציבור הרחב". אך למרות זאת, כחצי שנה לאחר מכן, אישרה הוועדה בדיעבד את הצבת המחסומים בכניסה לשכונה הצבאית. עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב הסביר כי גם אם העירייה העניקה לבניית המחסום תוקף מבחינת חוקי התכנון והבנייה, לא מדובר באישור על חוקיות קיומו. "לשים אדם שיבדוק מי נכנס ומי לא זה אסור - מדובר במרחב ציבורי וזו פגיעה בחופש התנועה", הסביר עו"ד שבאיטה. "ביטחון אישי נשמע לי בדרך כלל כמו תירוץ".



מחסום מאויש ברחוב הרקפת בהוד השרון, שלשום. ''למה שמישהו ימנע ממני ללכת ברחוב בעיר מגוריי?''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו