בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"קארן טל, חלמת פעם שבית הספר בניהולך יככב בסרט המועמד לאוסקר?"

שיחת היום

תגובות

אמנם סרט ישראלי לא פילס דרכו לרשימה המכובדת של סרטים המועמדים לאוסקר אך הסרט האמריקאי "Strangers No More" של הבמאים קארן גודמן וקירק סיימון, שעוסק בשלושה ילדים זרים הלומדים בבית הספר ביאליק-רוגוזין בתל אביב, מועמד בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי.

קארן טל, מנהלת בית הספר, שבימים כתיקונם לא מתרגשת עם הילדים מהניחוח ההוליוודי שאופף את בית הספר, נאלצת להתמודד עם אי ודאות גדולה באשר לעתיד של 376 מתלמידי בית הספר המורכב מילדי זרים.

קארן טל, חלמת פעם שסרט על בית הספר יהיה מועמד לאוסקר?

"לא, ממש לא חשבנו במושגים כאלה כי כל ההוויה שלנו היא הוויה של עשייה ולא על מנת להתפרסם או לקבל פרס, אלא על מנת לתת מקום וערכים לילדים".

כיצד נבחרו מוחמד, יוהנס ואסטה להיות הדמויות המרכזיות שעוקבים אחריהן?

"הבמאים הם שבחרו את הילדים לאחר תקופה שבה הסתובבו כאן. מוחמד, היום בן 18, נבחר כמי שסיפורו מייצג בצורה חזקה חייו של פליט מדארפור שהיה עד לרצח אביו וסבתו. הוא חבר להולכי רגל, לאחר שכפרו עלה באש, שעמם הגיע למצרים. משם הצטרף לזרים שפרסו עליו חסותם והגיע עמם לישראל. הוא הגיע אלינו בגיל 16 בלי מקום לינה ובלי הורים ואנחנו היינו המסגרת החינוכית הראשונה שבה למד. הוא המשיך לבגרות והיום לומד י"ג בעזרת מלגת לימודים. אסטה, בת 7 מדרום אפריקה, מאירה נקודה אחרת - שבבית ספר איש לא מתייחס לצבע עור והחברויות הן על בסיס מיהו כל תלמיד כבן אדם.

יוהנס, יליד סודאן, היום בן 14, שברח עם משפחתו לאתיופיה, הגיע באמצע וגם במקרה שלו אנו היינו המסגרת הראשונה שבה ראה בית ספר ומורה. בליווי שלו רואים את המבט הזגוגי-חרדתי בעיניו, שצמוד לקיר בימיו הראשונים, ועוקבים אחר לימוד השפה והקושי בקריאה שהיה לו עד שרופא מתנדב אבחן כי הוא סובל מבעיית ראייה, מה שהוביל לשינוי דרמטי בקליטה שלו".

יש סיכוי כלשהו שהם יוכלו לנסוע לטקס?

"המעמד שלהם לא מוסדר, על כן כל יציאה מישראל היא בכיוון אחד בלבד. אין מצב יותר אירוני מהמצב הזה. בהפרש של שעה קיבלנו לפני יומיים את הבשורה הכה משמחת על המועמדות, ואחריה שוב עולה לדיון נושא גירוש הילדים שנמצא על הפרק כבר מספר חודשים ואיש לא ממש יודע מה קורה עם זה. מגיע לנו להיות פעם במקום של שמחה, רק שמחה, אבל כאן זה לא קורה".

יש לך בבית הספר 120 ילדים מועמדים לגירוש ועוד 256 שבקשותיהם בדיון. איך שומרים על שגרה כשכל יום עלולים להיעלם למעלה מ-350 ילדים?

"למי שחושב שזה משהו שמתרגלים אליו, אני יכולה לומר שלא מפתחים חסינות. הטלטלות האלו שעולות לכותרות מדי זמן שורטות אותנו, מקשות עלינו ומערערות את מצב רוחנו אך ממקום של שבר מנסים לצמוח ובעיקר לדבוק בשגרה. זו הדרך להישאר שפוי, לעבור מבגרות לבגרות, ממבחן למבחן ומעבודות שבשגרה".



תצלום: תומר אפלבאום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו