בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"יעקב אגם, מה אם העירייה תוריד את המזרקה בכיכר?"

שיחת היום

תגובות

עיריית תל אביב תעשה בקרוב סקר כדי להחליט מה יעלה בגורלה של כיכר דיזנגוף. תושבי העיר ובעלי עסקים בסביבת הכיכר יתבקשו להכריע אם לשפץ את הכיכר המוגבהת או להחזיר אותה למפלס הרחוב. אם כך תחליט העירייה, לא ברור עתידה של מזרקת האש והמים - יצירה של יעקב אגם (82), שניצבת בכיכר משנת 1986 והפכה לאחד מסמליה של העיר תל אביב.

מה דעתך על ההחלטה לערוך סקר על גורלה של כיכר דיזנגוף?

"הקהל לא יכול להחליט בדברים כאלו. לא תמיד יש לו את הפרספקטיבה. אני לא חושב שעובר אורח יכול להחליט על עניין כל כך חשוב של עורק חיים של עיר. לא שאני נגד השתתפות הקהל, להיפך, בכל יצירה שלי אני משתף את הקהל. אני האמן היחידי שבכל יצירה שלו מרשה לקהל לגעת ביצירה ולשנות אותה. אבל, בדברים אמנותיים, אמר לי אחד האדריכלים הגדולים בעולם, פרנק לויד רייט: ?אל תשמעו בקול הלקוחות שלכם בכל מחיר, אל תרשו להם לרדת למה שהם רואים עכשיו, אתם רואים יותר רחוק'. כשהוא בנה את גוגנהיים הוא לא קיבל אישור. האישור ניתן 15 שנה אחרי שמת. זה הפך לשם דבר, אחד המוזיאונים הכי יפים בעולם. אם היו שומעים בקול הקהל לא היה מוזיאון גוגנהיים. אייפל כשהוא נבנה, היו בפאריז הפגנות של ציבור, להוריד את הכיעור הזה מהעיר. העובדה היא שהציבור היה נגד זה. תאר לך את פאריס בלי טור אייפל. צ'יץ' אמר בזמנו שהמזרקה תהיה סמל של תל אביב. ולמרות הביקורת, על ספר של תל אביב אתה רואה את המזרקה ואת הקיר שעשיתי למלון דן, כי הם דברים יפים. מה יש להראות לציבור בתל אביב, מבחינת עבודה בחלל ציבורי? במקום לעשות תמונות קטנות ולתלות על קירות, עשיתי המון מונומנטים ציבוריים, שהקהל יכול ליהנות מזה, הוא לא צריך ללכת למוזיאון".

מה צריך לעשות בכיכר דיזנגוף כדי להחזיר אותה לימי הזוהר שלה?

"כמו בכל דבר חי, היא דורשת שינויים, לשפר אותה ולהפוך אותה יותר ידידותית. ובעיקר לערוך שם מופעים - להחזיר את המזרקה לחיים, לערוך מופעים תרבותיים. מאז שעשיתי את המזרקה לפני 20 שנה ויותר לא היה שום אירוע תרבותי שם. בכיכר עצמה לא הייתה שום פעולה, או יוזמה או הפעלה תרבותית מסביב. המזרקה זה כמו פסנתר, כמו כלי שאתה יכול להפעיל בכל מיני תוכנות".

מה גרם לדעתך לירידת קרנה של הכיכר?

"חוסר תחזוקה והזנחה. מתחת לכיכר הכל מוזנח. שלטים של פרסומת מסביב, לא פרחים ולא עדנה. יש כל מיני דרכים לעדן את המקום הזה, לתת לו יופי, לעשות צמחיה, במקום שיושבים על ספסל בשמש היוקדת ואין שום דבר שמגן עליך. היה אותו דבר בטיימס סקוור בניו יורק, שהיו שם כל מיני פרחחים וסמים וזנות וזה נוקה במהירות. צריך לשפר. במקום לדון איך להוריד או לפגוע בכיכר שישאלו את דעת הקהל איך אפשר לשפר את הכיכר".

האם המזרקה שלך עדיין מתאימה לכיכר דיזנגוף? אולי היא עשתה את שלה?

"אני חושב שהיא בול. היא לא רק מתאימה. היא יופי. כשאני עובר לפעמים בדיזנגוף ורואה את מצלול הצבעים למעלה באוויר מרחף זה דבר יפה. זה טיפה של יופי בסביבה. צבעוני, יפה, מתאים לעיגול, עם מים שזורמים. בעברית המונח הווה דקדוקי לא קיים. יש מתהווה. זה מונח שונה מכל תרבות וזה המיוחד ביהדות. בשביל זה בחרתי באש ובמים. אש אתה לא יכול לעצור אותה וגם לא מים זורמים. אש ומים ביחד הם שמיים. נתתי לרעיון היהודי ביטוי אמנותי. יש שם את כל צבעי הקשת שנעים וזו הברית שלנו עם הבורא. הם נעים ולא נעים, משתנים ולא משתנים. זה ביטוי מוחשי וחי לערך מסוים תרבותי של תפיסת עולם".

אתה לא רואה צורך בחידושים? בשינויים?

"אני רוצה שהיא תהיה יותר זמינה לקהל. שהקהל יוכל בעצמו להפעיל אותה. כרגע המזרקה פועלת בשעות מסוימות. אבל אם בא תייר, עובר בעיר, לא בשעות המתאימות, הוא לא רואה את זה. צריך שהוא יוכל להכניס כרטיס אשראי, לבחור מבין 30-20 שירים ולהפעיל אותה לחמישה או עשרה רגעים. אני רציתי לעשות את התוכנה זמינה, שתלמידים יכולים ליצור על המזרקה כל מיני תוכניות מתוך הבית שלהם ואפילו להקרין את זה בפייסבוק. בכל העולם, לא רק בישראל. דרך מקרן אתה יכול לראות מה שאתה עושה. אני הצעתי את זה לעיר, העיר אומרת לי ?התפקיד שלי מטעם בית המשפט זה לשפץ, לא להוסיף'".

מה תעשה אם העירייה תחליט להעביר את המזרקה למקום אחר במסגרת הורדת הכיכר למפלס הרחוב?

"זה עניין של בית משפט שיחליט אם החוזה תופס או לא תופס. זה עניין של קיום חוקים. חתמתי איתם חוזה שזה יעמוד שם לתמיד ושלא יזיזו את זה משם וביקשתי גם שתהיה תחזוקה שלא נעשתה וזה הפך לגרוטאה. אני עבדתי על זה שנים לעשות אש ומים ביחד מאותו מקור. לא היה את זה בשום מקום בעולם. ההצלחה הייתה עצומה. מאז לא הייתה תחזוקה ומצב המזרקה הידרדר ולמרות זה באים אנשים להצטלם על יד זה. אם תהיה החלטה תחת שיקול לא רק של הקהל, של קהל מומחים, שטוב יהיה לעיר, לתנועה, להוריד את זה, אז צריך להוריד את המזרקה למטה".

מה אתה חושב על היחס לאמנות במרחב הציבורי בישראל?

"אין מודעות לזה. אמנות היא אחד הדברים החשובים מבחינה ערכית, חינוכית וציבורית. האנשים שקובעים את דעת הקהל צריכים לדעת שהאמנות היא צורת חיים. יש לנו המון אגרסיביות, שנאה, האמנות מרככת את זה. צריכים אמנות במרחב הציבורי, לא במוזיאונים ולא באוספים של אנשים עשירים שיכולים להרשות לעצמם. המזרקה היא של הציבור, לא שלי. אני נתתי את זה. אל תשמידו את זה, חבל".



יעקב אגם. 'האנשים שקובעים את דעת הקהל צריכים לדעת שהאמנות היא צורת חיים'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו