בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

02.02.1995/הורים יוצאים למאבק נגד מורה נשא איידס

היום לפני 16 שנה:

תגובות

"יפי הנפש סתמו למתנגדים ללוי את הפה, ולא נתנו להם לדבר", אמר אב לילד בכיתה א' בבית הספר גבריאלי בתל אביב; "אף אחד לא ידע שלוי הוא הומוסקסואל. אף אחד לא סיפר לנו", אמרה אם אחרת לילד באותה כיתה, אשר ימים ספורים לפני כן הצהיר מחנכה, פטריק לוי, כי הוא הומוסקסואל ונשא איידס. יחד עם הורים אחרים לילדים בכיתה, הם יצאו ב-2 בפברואר 1995 למאבק בלוי, ודרשו ממשרד החינוך לפטרו.

אחת האמהות, מזל איתמיר, סירבה לשלוח את בנה לבית הספר. "אין ללוי שום מוסר", אמרה, וסיפרה לכתב החינוך של "הארץ", אור קשתי, שבנה שאל אותה "באיזה צד של המיטה ישן החבר של פטריק". "כמורה, לוי לא יכול לחנך ילדים קטנים, נשמות קטנות וזכות. הוא לא דמות חינוכית שיכולה ללמד ילדים. אדם שמצהיר בפרהסיה שהוא חולה איידס מכניס טומאה לבית הספר. הפרסום שלו רק הביא להרס", אמרה.

"אני מפחדת לא רק שהילד שלי יידבק, חס וחלילה, אלא גם לא מתאים לי שמורה כזה ילמד את הילד שלי. זו לא המנטליות שגדלתי עליה. אני לא רוצה שלוי ישפיע על הילד שלי בעקיפין. לוי לא יכול ללמד את הילדים מבחינה מוסרית. אם זה היה במקום אחר, מחוץ לתל אביב, היו מנדים וסוקלים אותו באבנים. זו טומאה, מכניסים טומאה לכיתה א'", הוסיפה האם.

איתמיר התראיינה באותו יום גם ב"חמש עם רפי רשף" בערוץ 2, ופרשה את טענותיה שם ב"מבע אחוז אימה", כפי שתיאר זאת למחרת רוביק רוזנטל בביקורת טלוויזיה ב"הארץ". ב"ערב חדש" הופיעה האם לילי מילר, שהתלהמה פחות אך "התפתלה בדיבורים על מה שיקרה לילדים ושאיננה מאמינה לרופאים".

הפרשה החלה כאשר בסוף ינואר באותה שנה כאשר לוי חשף את דבר מחלתו, בניגוד לעמדת ראשי משרד החינוך, בראיון ל"ידיעות אחרונות". בניגוד להורים שיקימו, כמה ימים אחר כך, קול זעקה על העסקתו של לוי כמחנך ילדיהם, משרד החינוך הודיע בעקבות החשיפה כי מורה הנושא את נגיף האיידס יכול להמשיך וללמד, ואינו מסכן את שלומם של התלמידים. את ההחלטה לאסור על לוי להתראיין נימק משרד החינוך בגילם הצעיר של תלמידיו. "הדרג הפדגוגי של משרד החינוך קבע חד משמעית כי אין שום אפשרות להסביר באופן ראוי לילדים בני 6 על מחלת האיידס", דיווח קשתי.

מנהלת בית הספר גבריאלי, צופיה יועד, אמרה ל"הארץ": "אנחנו יודעים כבר כשנה על כך שלוי הוא נשא נגיף האיידס. הוא החל לעבוד בביה"ס כחצי שנה קודם לכן. על פי כל ההנחיות שקיבלנו, אין בהמשך עבודתו משום סכנה כלשהי. הבעיה היחידה שהיתה לי עם המקרה היא חשיפתו של לוי כנשא נגיף האיידס.

"אינני יודעת עד כמה ערוכים ילדים קטנים להתמודד עם מחלת האיידס. כיוון שלוי מלמד בכיתה של ילדים בגיל הרך, התנגדתי לחשיפתו", אמרה המנהלת. לצדה, גם המורים שעבדו עם לוי בבית הספר תמכו בו. "הוא שייך, לכל דבר, לחדר המורים שלנו", אמרו ל"הארץ".

גם מאמר המערכת של "הארץ" הביע תמיכה בלוי: "לאיידס עדיין לא נמצא מרפא. בכך אין המחלה שונה מסוגים אחדים של מחלת הסרטן... ההבדל הוא שנגיף האיידס לא רק גורם מחלה אלא גם יוצר סטיגמה חברתית", נכתב במאמר. "זו מחלה שצריך עוד לחקור אותה ולמצוא לה מרפא - אבל אין להגדיר באמצעותה מי ראוי להיות בציבור ומי ינודה ממנו".

אבל לוי החליט לפרוש מההוראה זמן קצר לאחר מכן. הוא התמנה ליו"ר הוועד למלחמה באיידס, וב-2001 קבע ציון דרך חשוב נוסף במאבק למען שוויון לזוגות חד-מיניים: במסגרת תביעה שהגיש לקבלת פנסית השארים של בן זוגו, ריקרדו שניידר, שמת מאיידס, קבעה השופטת שרה מאירי באופן תקדימי כי ניתן להכיר בזוג הומוסקסואלים כידועים בציבור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו