בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תלמידים מספרים על חקירות: כך מאיימת המשטרה ומשדלת אותנו להלשין על חברים שמעשנים סמים

רבים מתלמידי התיכון שנחקרו על עישון סם מספרים על דפוס זהה של המשטרה: חיפוש בבית, חקירה ללא נוכחות הורים, והצעה לסגור את התיק תמורת הלשנה

תגובות

"חיכיתי במסדרון צר בתחנת המשטרה. השוטרים הסתובבו, נכנסו ויצאו מחדרים, אמרו את השם שלי ואמרו שהם יודעים שאני מעשנת סמים. כשהחקירה התחילה, אמא ביקשה להיכנס אתי לחדר, אבל לא נתנו לה. בפנים, השוטרת צעקה עלי שאגיד עם מי עישנתי, מי הביא את הסמים והאם אני יודעת על עוד חברים שמעשנים. אחרי שזה נגמר, לקח אותי קצין אחר למשרד ליד. הוא אמר שהוא קצין מודיעין, שהתיק באזהרה שפתחו לי הוא עניין רציני, וגם ש'מה שקורה פה נשאר כאן, בחדר הזה'. הוא ביקש שאספר לו על עוד חמישה חברים שמעשנים, ואמר 'במעמד שלי אני יכול לעזור לך שהתיק ייעלם'".

נועה (שם בדוי, כמו כל שמות התלמידים האחרים בכתבה), בת 17, מאחת הערים הגדולות במרכז הארץ, עוצרת לרגע את שטף תיאור החקירה בתחנת המשטרה המקומית, לפני כמה חודשים, בחשד ל"שימוש ואחזקה" של סמים. לדבריה מדובר היה בשאכטה אחת מג'וינט. לא שום דבר מעבר לכך.

היא חושבת כמה שניות, ונדמה כי היא מתרגזת מחדש. "הדברים האלה של הקצין מאוד הכעיסו אותי", היא מספרת. "אני אולי ילדה, אבל לא מטומטמת. השוטרים העבירו אותי גיהנום בגלל שאכטה אחת במסיבה אחת, רק כדי שאהיה במצב של חולשה ואלשין על ילדים אחרים. אמרתי שאני לא מתכוונת למסור לו מידע, ושאני מרגישה שהם מנצלים אותי". אחרי יותר משלוש שעות, נועה שוחררה לביתה.

כעבור כמה שבועות נחקרה נועה שוב באותה תחנת משטרה. לדבריה, מקרה העישון היחיד ההוא לא חזר. גם הפעם נעשה חיפוש בביתה, שלא העלה דבר. החקירה התקיימה ללא נוכחות ההורים, וכך גם השיחה עם קצין המודיעין. "הוא אמר שהוא יודע שאני מכירה הרבה אנשים, ושאם אעזור לו, התיק שלי יימחק. שוב התרגזתי: לא עשיתי כלום, מתייחסים אלי כמו לגוש זבל, ומביאים אותי לחקירה נוספת כדי שאלשין על חברים. אני חושבת שהתגובה שלי קצת הפתיעה אותו. בסוף השיחה הוא ביקש שלא לספר שום דבר להורים". שתי החקירות, היא מוסיפה, הסתיימו בהודעות שהתיקים בעניינה נסגרו.

"הייתי מאוד גאה בנחישות שלה, שהיא לא נשברה", אומרת אמה של נועה, רעות. "האמנתי לה שלא עשתה כלום, אבל כל האירוע הזה מאוד מפחיד, עם 'שואו' של חוקר טוב וחוקר רע. אני לא יודעת אם ילדים אחרים לא נלחצים וסתם מוסרים שמות, כדי לרצות את השוטרים, שרק מחפשים עוד ועוד ילדים".

החקירה המשטרתית שעברה נועה, וההצעות שקיבלה במהלכה, אינם ייחודיים לה. להפך. תלמידים רבים, מאזורים שונים בארץ, שנחקרו בשנה-שנתיים האחרונות, בחשד לעישון מריחואנה וחשיש, מספרים על דפוס כמעט זהה, שמתחיל בדרך כלל בדפיקה על דלת הבית בשעת בוקר מוקדמת, חיפוש בחדרים אחר סמים (שלדברי התלמידים לא מעלה דבר), חקירה ללא נוכחות הורים והעלאת הצעה קוסמת. לפיה, תמורת דיווח של התלמיד או התלמידה על חברים המעשנים "ייעלם / יימחק / ייגנז" התיק שנפתח, או ייפתח, בגין השימוש סמים.

"לא עישנתי ונחקרתי"

לדברי גורם באחד מהתיכונים בתל אביב, "יש ילדים שמרוב פחד מכניסים את כל הכיתה שלהם לחקירה, כולל כאלה שבכלל לא עישנו. זו העבודה הכי קלה בשביל המשטרה, שמתייחסת לילדים כאילו הם אל-קפונה. זה קורה בכל התיכונים בעיר".

לפי הסקר האחרון של "הרשות למלחמה סמים", כ-5.7% מבני הנוער דיווחו על שימוש בחשיש, מריחואנה או גראס. נתונים דומים התקבלו גם בשנים קודמות. בחקירה, שוטרים עשויים לצעוק ולאיים, להיות קשובים ונחמדים, אפילו "מגניבים ומדברים בשפה שלנו", כפי שמציינת תלמידה שנחקרה.

החקירה של ניר, בן 17 מתל אביב, התנהלה באווירה רגועה. לדבריו, מעולם לא עישן. בחקירה, שהתקיימה בחופש הגדול האחרון, "החוקר ביקש שארגיש בנוח, ושאל אם אני מחפש קצת עניין בחופש. בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר. הוא הסביר שהוא רוצה שאגיד שמות ילדים בשכבה שלי שעישנו, ואז הוא ימחוק לי את התיק הפלילי. הסברתי שלא עישנתי, שאין לי מה להסתיר ובכלל שאין לי תיק. זה לא שינה דבר. הוא חזר על עצמו: 'אנחנו יודעים עליך הכל' ו'תביא לנו אנשים'. בסוף הוא ביקש שלא אספר לאף אחד על מה שהיה".

היחס לאלונה, גם היא מגוש-דן, שנחקרה לפני כמה חודשים, היה נוקשה הרבה יותר. לדבריה, "החוקרת צעקה שהולכים להעיף אותי מבית הספר ושההורים יתחילו לשנוא אותי, אלא אם אשתף אתם פעולה ואמסור שמות. אמרתי שאני לא מכירה ילדים שמעשנים. בסוף נמאס לה והיא אמרה שתלמידים אחרים כבר הלשינו עלי, שהחיים שלי הולכים לפח הזבל. חוקר אחר לקח אותי למשרד ליד, אמר שאין מצלמות או הקלטות, ושאם אומר עם מי עישנתי התיק שלי ייסגר".

תלמידים מאזורים אחרים בארץ מספרים על דרכי חקירה דומות. לפני כמה שבועות נחקר עופר, מיישוב בשפלה, בחשד לשימוש סמים, יחד עם קבוצה גדולה מתלמידי התיכון שהוא לומד בו. "בהתחלה השוטרים אמרו שהם לטובתי, שזה לא סיפור גדול, ושהם רק רוצים עוד כמה שמות", הוא אומר. "הודיתי שעישנתי, אבל לא הייתי מוכן להלשין על אחרים. הפינג-פונג הזה נמשך בערך שעה. בסוף הם אמרו שאם אעבוד אתם, הם ידאגו שלא יהיה לי רישום פלילי".

לפני כשנתיים, כאשר היה בכיתה י', הודה רונן, אף הוא מתל אביב, שעישן ג'וינט עם חברים בכמה הזדמנויות. "אחרי כמה שעות חקירה, נשברתי ואמרתי שקניתי את החומר מתלמיד אחר. לא סיפרתי שום דבר בבית הספר, אבל באיזשהו שלב נמאס לי לשקר וסיפרתי לכמה חברים. אחר כך מישהו הפיץ את זה לכולם. היו ילדים, ביניהם חברים קרובים, שהפסיקו לדבר אתי, חלקם עד היום. הייתי צריך לשנות את הרשת החברתית. אלה היו ימים מאוד לא נעימים".

חקירות בניגוד לחוק

השימוש בבני הנוער כמקורות משטרתיים עומד לכאורה בניגוד לחוק. לדברי קצין משטרה העוסק בחקירות נוער, נדרש אישור מיוחד ומוקדם של פרקליטות המחוז להפעלת בני נוער מעל גיל 17, ומתחת לגיל זה, הדבר אסור לגמרי. "אם אכן היו הצעות כאלה, הן לא נעשו בסמכות", אומר הקצין.

כל התלמידים מציינים שהחקירות התקיימו שלא בנוכחות הוריהם. ספק אם ההתנהלות כזאת עומדת בדרישות החוק. ב-2009, לאחר דיונים ממושכים ולמרות התנגדות במשטרה, הוכנס תיקון ל"חוק הנוער", הקובע שלפני תחילת החקירה צריך החוקר להודיע לקטין, "בלשון המובנת לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו", על זכותו לנוכחות הורה, או קרוב אחר, בחקירה. החוק אמנם מאפשר לשוטרים למנוע את נוכחות ההורים, בגלל שיבוש חקירה אפשרי, או מחשש ל"חשיפת עניין הנוגע לצנעת חייו של קטין אחר", אבל נראה כי היוצא מן הכלל הפך לנורמה.

תיקון נוסף מחייב את השוטרים להודיע לקטינים הנחקרים על זכותם להתייעץ בעו"ד ולהיות מיוצגים על ידי סנגור. לדברי הממונה על מחלקת הנוער במחוז ת"א, והמרכז בסנגוריה הציבורית, עו"ד גלית מבורך, "אף שהוראות החוק בנושא ברורות, יש מקרים רבים שהן אינן מקוימות. בכירי המשטרה מודעים להוראות, אבל היישום עדיין לא חילחל במלואו לתחנות בשטח. החקירה היא חוויה מאוד מפחידה, בוודאי כשהילד נמצא שם לבד".

לדברי עו"ד מבורך, גם בקשת השוטרים מהתלמידים, שלא לספר להוריהם על ההצעות שקיבלו לשתף פעולה, מנוגדת לחוק. "ההורים צריכים להיות נוכחים בחקירה לא רק כדי להפחית את חרדת הילד, אלא כדי שיהיו גורם משמעותי בשיקול הדעת שלו. קשה להבין איך שוטרים מבקשים מקטין למסור להם מידע על קטינים אחרים, ומבקשים לשמור את הדבר בסוד מפני ההורים, עם כל ההשלכות והסיכונים הכרוכים בכך", היא אומרת.

ביטוי לכך שלא ניתן עוד לזלזל בזכויות בני הנוער אפשר למצוא בהחלטתו של השופט רפי ארניה, מבית משפט השלום בראשון לציון, לשחרר לפני כמה חודשים בן 17 וחצי שנעצר בחשד לפריצה לכלי רכב - ולא נאמר לו שזכותו להתייעץ עם הוריו.

"אם שוטרים אמרו לקטין שימחקו לו את התיק אם יספר על בני נוער אחרים, זה לא תקין ומנוגד לחוק", אומר קצין בכיר במטה הארצי, העוסק בתחום הנוער. "יש לנו נהלים מסודרים בטיפול בסמים. קשה לי שדבר כזה אכן קורה". ביחס לנוכחות הורים בחקירה, אומר הקצין כי "הסייגים בחוק לנוכחות ההורים לא הפכו לנורמה, ובכל מקרה השוטרים צריכים לנמק את החלטתם". עם זאת, הוא מודה ש"קשה לשטח להפנים את התיקון לחוק. אם מישהו חושב שביום אחד יחוקקו חוק וכולם יתיישרו לפיו, המציאות קצת יותר מורכבת. אבל אנחנו עושים את מרב המאמצים. המטרה של כולנו היא שפחות ילדים יעשנו סמים".

מהמשטרה נמסר, בתגובה, שיש "מדיניות ברורה ואחידה לגבי השיקולים לגניזת תיק שימוש בסמים, הנגזרת מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. לגבי קטינים, קיים הליך טיפול מיוחד שנועד למנוע תיוגם כעבריינים ולסייע, ככל הניתן, בהוצאתם המהירה מהמעגל הפלילי. הליך זה מתאים במיוחד לקטינים המביעים נכונות לקבלת טיפול מתאים". עוד נמסר כי "טענות פרטניות להפרת הוראות החוק, הפקודות והנהלים, או שימוש באמצעים פסולים בחקירה, מקומן להתברר במקומות שנועדו לכך".

מנהלי תיכונים: כשיש חשד לסמים, אנו פונים מיד למשטרה

במערכת היחסים בין בני הנוער לתחנות משטרה יש צלע נוספת - בתי הספר התיכונים, שהם לעתים הגורם הראשון שמדווח לשוטרים על חשד לשימוש בסמים בקרב תלמידים. "אם אנחנו רואים שינוי בהתנהגות ילד, בעייפות, עיניים אדומות וכדומה, אנו פונים למשטרה", מספר מנהל תיכון גדול ממרכז הארץ. בסיס אחר לפנייה הוא "חשש שהתלמיד משתמש בסמים או שנודע לנו מתלמידים אחרים".

לדברי מנהל תיכון שבח מופת בתל אביב, דב אורבך, "אנחנו חושפים כל דבר שאיננו חוקי. אין היסוס או התלבטות. אם תלמיד מספר לי על חשש שילד אחר משתמש בסמים, אני לא שומר את זה בבטן. השוטרים הם שותפים לעבודה החינוכית שלנו. אני מאוד מרוצה מהקשר אתם".

הוראות משרד החינוך קובעות שעל המנהל למסור למשטרה מידע שהגיע לידיו, אך מציינות גם שעליו "לידע את התלמיד והוריו שנמסרה הודעה למשטרה". משיחות עם מנהלים נדמה שהקשר המחויב בין בית הספר להורים, במקרה חשד לעישון סמים, אינו זוכה לתשומת לב רבה. "המשטרה לא עושה שום דבר בלי ההורים", טוען אורבך.

מנגד אומר מנהל תיכון ממרכז הארץ, ש"התפקיד שלי הוא להגן על התלמידים ולא למסור למשטרה שמות של מעשני ג'וינט. שיתוף פעולה כזה מערער את האמון בינינו לתלמידים, וגם נראה לי כסוג של הסרת אחריות. צריך להתמודד עם התופעה בכלים חינוכיים ובהובלת הצוות החינוכי".

מנהלת אחרת מציעה הסבר נוסף לשיתוף הפעולה עם המשטרה. "שום מנהל לא רוצה להתעורר יום אחד בבוקר עם כותרת בעיתון על פרשיית סמים אצלו בבית. חשוב לשמור על שלום התלמידים, יש הזדהות עם מטרות המשטרה, אבל גם חשוב לשמור על שם בית הספר".



תלמידי תיכון מחוץ לבית הספר. תיקון לחוק הנוער קובע, שעל המשטרה להודיע לקטין נחקר שהוא זכאי לנוכחות הורה או קרוב אחר. למצולמים אין קשר לכתבה


עו''ד גלית מבורך
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו