בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוטל החיסיון הגורף של ועדות המינויים באקדמיה

בג"ץ קבע: מועמדים שנדחו יקבלו את תמציות הדיונים, ואם לא יסתפקו בכך יוכלו לפנות לערכאה משפטית ולנסות לחשוף את הפרוטוקולים במלואם

תגובות

פסיקת בג"ץ שהתקבלה השבוע דורשת מהמוסדות להשכלה גבוהה לשנות את תקנוניהם - המעניקים חיסיון גורף לוועדות המינוי שמכריעות את עתידם המקצועי של אנשי האקדמיה. מעתה יחויבו האוניברסיטאות להציג את תמצית המידע מישיבות ועדות מינוי למועמדים שקידומים או מינוים נדחה. בתמצית יפורסמו שמות חברי הוועדה שהשתתפו בדיון - מבלי שדבריהם יוחסו להם - פירוט הסיבות להחלטה ועיקרי חוות הדעת שהתקבלו בעניינם - ללא חשיפת שמות הכותבים אותן. בנוסף על כך, אם המועמדים שנדחו לא יסתפקו במסמך מסכם זה, הם יוכלו לנסות לחשוף את הפרוטוקולים המלאים של הוועדה באמצעות הליך משפטי.

החלטת בג"ץ התקבלה ביום שני על ידי הרכב של שלושה שופטים בראשות הנשיאה דורית ביניש בו ישבו גם השופטים אילה פרוקצ'יה ויצחק עמית. בפסק דינה כתבה ביניש כי "התפתחויות חברתיות, ערכיות ומשפטיות, אשר באו לידי ביטוי, בין היתר, בחקיקת חוק חופש המידע, מחייבות הגברה של דרגת השקיפות בפעילותן של העותרות".

פסק הדין חותם מאבק משפטי שהחל לפני כמה שנים כאשר שני חברי סגל זוטר מאוניברסיטת בר-אילן, ד"ר צמח קיסר וד"ר חיים שטרן, לא מונו לחברי סגל בכיר. לאחר שוועדת מינוי דחתה את בקשותיהם והעסקתם הסתיימה, פנו השניים פנו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב וטענו שהחלטת הוועדה התקבלה בשל גילם - עניין שאינו נוגע לכישוריהם האקדמיים - ועל כן לא אמור להיות נושא לדיון בוועדת מינוי. בתחילה חשפה אוניברסיטת בר-אילן רק את תמצית הפרוטוקולים מוועדות המינוי, אך לאחר שבית הדין דרש את חשיפת הפרוטוקולים במלואם, התברר שגילם של השניים אכן נידון בוועדה.

אוניברסיטת בר-אילן ערערה לבית הדין הארצי לעבודה על ההחלטה לחשוף את הפרוטוקולים, אך בית הדין פסק שהיא מחויבת לחשוף פרוטוקולים של ועדות מינוי. פסיקת בג"ץ הנוכחית באה בעקבות עתירת שש האוניברסיטאות בארץ (מלבד מכון ויצמן למדע) לביטול פסק דינו התקדימי של בית הדין הארצי לעבודה, בניסיון למנוע את פריצת סכר החיסיון. לצד המשיבים קיסר ושטרן, הצטרף הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות.

לדברי מנכ"ל הפורום, ד"ר דניאל מישורי, "לצערנו, במשך שנים רבות נתקלנו במקרים שלא זכו לבירור משפטי בהם נוצר רושם ששיקולים אחרים היו מעורבים בהליך המינויים. אנחנו שמחים שמכאן והלאה מובטח שהליכים כאלה יהיו שקופים יותר"

באוניברסיטת בר-אילן אמרו כי "המדובר בהחלטה עקרונית הנוגעת לכל האוניברסיטאות. כמו יתר האוניברסיטאות, נלמד את ההחלטה של בית המשפט וננהג על פיה". יו"ר המועצה המתאמת של ארגוני הסגל הבכיר, פרופ' ניר שביב, אמר כי "אם אנו רוצים לשמור על הרמה האקדמית ושהדיונים בוועדות המינוי יהיו ענייניים, הפסיקה רק תפגע בכך". לדבריו, חשיפת פרוטוקולים בהליך משפטי "תגרום להפיכת חלק מהדיונים לבעל פה. בארה"ב למשל אנשים מפחדים שדברים יגיעו לבית משפט אז הם כותבים מכתבי המלצה פרווה וחברי הוועדות מתקשרים אליהם. צריך שבכל אוניברסיטה יהיה גוף אובייקטיבי שיכול לבקר, לשפוט, להיכנס ולראות שהכל נעשה בצורה נכונה".

באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית הביעו סיפוק מפסיקת בג"ץ. לדברי עו"ד רחל בן-ארי - שייצגה את האוניברסיטאות העותרות יחד עם עו"ד דפנה שמואלביץ - הנשיאה ביניש הותירה על כנה את החלטת בית הדין הארצי לאפשר חשיפת פרוטוקולים באופן דומה לחשיפת ראיות אחרות על פי רלוונטיות במסגרת הליך משפטי. אולם עם זאת, היא לא אפשרה חשיפה גורפת של פרוטוקולים גם בלי הליך משפטי, ובמקום זאת דרשה רק חשיפה מוגבלת של תמצית דיוני הוועדה.

עו"ד דרור גל שייצג את הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר הביע סיפוק רב מהפסיקה: "בהתחלה האוניברסיטאות באו ואמרו שבכלל אי אפשר להתערב בשיקול דעת אקדמי, בשל החופש האקדמי. בפסק הדין שלה ביניש באה ואמרה, ?אני מחליפה לכם את סעיפי החיסיון בתקנון וקובעת לכם איך הם ייראו'".

ברוח דומה, ציין עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח כי על אף ש"פסק הדין צמצם במעט את היקף המידע שחויבו האוניברסיטאות לגלות על ידי בית הדין הארצי לעבודה, עובדה זו אינה מעיבה על התרומה החשובה של פסק הדין לשקיפות ולהגינות ביחסים שבין המדינה לאזרחיה וביחסי עבודה. הנשיאה ביניש לא הסתפקה בנוסחאות איזון כלליות ומופשטות וטרחה ליצור מערך מפורט של כללים. פירוט זה יקשה על מי שיבקש בעתיד להתחכם ולמסור תמציות דלות וחסרות".

עם זאת, הוא הוסיף שהגבלת האפשרות לחשיפת פרוטוקולים רק במסגרת הליך משפטי היא בעייתית: "הגשת תביעה נגד מעביד כרוכה בהשקעת משאבים חומריים ונפשיים גדולים. בהעמדת תנאי של פנייה לערכאות יש הגבלה קשה על זכותו של עובד לדעת כיצד התקבלו החלטות הרות גורל מבחינתו".

מקרה זה של קיסר ושטרן אינו הראשון מסוגו ובשנים האחרונות היו כמה מקרים דומים. דוגמה בולטת נוגעת לד"ר נאווה מסלובטי, שטענה שלא מונתה לסגל אוניברסיטת בר אילן בשל גילה. במשך שלוש שנים, גם לאחר מותה של מסלובטי, התנגדה האוניברסיטה לגילוי פרוטוקולים מוועדת המינוי בעניינה. האוניברסיטה טענה בבית הדין האזורי ש"מדובר במקרה רגיל לחלוטין של חבר סגל אקדמי אשר הישגיו אינם מספקים על מנת להיות בדרגת מרצה בכיר", וכי "ועדת המינויים אינה שוקלת את גילו של המועמד".

אולם בעיון בפרוטוקולים, שהועברו לפרקליטי ד"ר מסלובטי, התגלו הדברים הבאים: "הפגם היחיד ש...מצא היה הגיל ועל זה אין להוסיף"; "אני חושב שביה"ס לחינוך צריך להתחיל לשנות את מצבו ואם הוא נותן קביעות לגברת בת 50 שהיא עוברת למרצה בכיר אז הוא לא משפר את מצבו"; "לאשה בגיל 60 אין שוט שיעודד אותה". מבר אילן נמסר בתגובה כי "האוניברסיטה נהגה בעניינה של ד"ר מסלובטי ז"ל על פי הנהלים המקובלים בכל האוניברסיטאות".



אולם הרצאות באוניברסיטת בר-אילן. ההליך המשפטי החל בעקבות טענות של שני מרצים מהאוניברסיטה


ד''ר נאווה מסלובטי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו