בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרדי שטילר, יינן ראשי בכרמל מזרחי, 1930-2010

תגובות

פרדי שטילר נולד בעיירה פולנית על גבול צ'כיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נמלט עם בני משפחתו לרוסיה, משם הם הוגלו לסיביר, נדדו לבוכרה ועם תום המלחמה חזרו לפולין. שטילר החל ללמוד הנדסה כימית בפוליטכניקום של וורוצלב, אך נזרק מהלימודים כשנודע שהוא שואף לעלות לישראל. ב-1950 הגיע לארץ, ניסה להתקבל לטכניון, אך העדיף קודם לשרת בחיל הקשר. ב-1954 הוא חזר לטכניון, ללמוד הנדסת מזון, ובשנה שאחריה, בחופשת הסמסטר, כשעבד בבציר בזכרון יעקב, התוודע ליקב של "כרמל מזרחי", ושם החלה אהבת חיים. "בתור סטודנט להנדסת מזון, עם ידע בכימיה עוד מפולין, שלחו אותי למעבדה", סיפר בראיון לשגיא קופר, בפורטל היין הישראלי. "הבעיה היחידה היתה שלא היתה מעבדה". מאותם ימי בראשית השפיעה עליו חוויה טראומטית, כך סיפר לשי שגב מ"מגזין איש הענבים", כשאחד העובדים קיבל הרעלת פחמן דו-חמצני ונפטר. מאז הכניס מסכות חמצן, לבל יישנו מקרים שכאלה.

שנים היה שטילר מנהל המעבדה וסגן מנהל היקב בראשון לציון, וכשנפטר מנהל היקב, שמעון רוזנטל, ב-1973, הוא התמנה ליינן ראשי, ושנתיים אחר כך ליינן ראשי של שני היקבים - ראשון לציון וזכרון יעקב. קובי גת היה עוזרו בצד החקלאי וישראל פלם - בצד היינני. פלם, שהחליפו כיינן ראשי כשפרש ב-1995, אומר כי מעבר להבנתו ביין היה איש משכיל ונעים הליכות, אשר עוד הרבה אחרי פרישתו פירגן לתלמידיו לשעבר ששיגשגו בתעשיית היין.

בשנות ה-70 היה בארץ עודף ביבולי הענבים, שרובם הופנו לייצור ברנדי ויינות מאיכות בינונית ("יין פטישים"). ההבנה באלכוהול היתה בסיסית, סיפר לשגיא קופר. בביקור של שר הביטחון והמטכ"ל ביקב ביקשו האורחים ויסקי, בלי לדעת שהיקב מייצר רק ברנדי. ברוב תושייה נמצאו בקבוקים מרובעים, הברנדי נמזג לתוכם והאלופים שתו בשמחה את ה"ויסקי" שלהם.

המפנה אירע ב-1976 כשכרם אחד בראשון לציון, שכנראה נשתל עוד בימי הברון רוטשילד, הדהים ביבול ענבים באיכות מדהימה. באמצעות חידוש בארץ - תסיסה מלולאקטית (תסיסה בקטריאלית המתרחשת באופן ספונטני או באופן יזום על ידי הוספת חיידקים המחוללים אותה) ובעזרת חביות חדשות, יצר שטילר את הקברנה סוביניון 1976, שנחשב עד היום כ"יין המאה".

חידוש נוסף של שטילר היה יין "פנטזיה" המוגז, שזכה לפופולריות רבה בזמנו. הוא התמחה ביקבים בכל רחבי העולם, והאחים גלו, הייננים המהוללים מקליפורניה, חשפו בפניו את סודותיהם המקצועיים הכמוסים. הוא דאג לקלוט ביקבים אנשים שאחר כך הותירו רישומם על נוף היין הישראלי, כמו אד זלצברג, היינן הראשי של יקבי ברקן, וד"ר ארקדי פפיקיאן, איש השנה בתחום היין לשנת 2009 של מגזין "יין, גורמה ואלכוהול". "שטילר הוא האיש שלימד את הישראלים לשתות יין יבש", אמר תלמידו חיים גן, שהעניק לו פרס מפעל חיים במסגרת "טרה וינו", "איש שיצק שירה לבקבוק". שטילר, שהתגורר עשרות שנים ליד היקב בראשון לציון, הניח אחריו את אשתו ד"ר מריאנה שטילר, ואת ילדיו עדנה, יאיר וגדעון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו