בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חיים בשוליים | 66 מדרגות ללא קרן אור אחת

אורלי שרעבי, חולת סרטן, גרה בדירת חדר שכורה בלוד, קומה שלישית. 45 דקות לוקח לה לרדת במדרגות ושעה לעלות. כעת היא עומדת לאבד גם את זה

תגובות

ממיטת חוליה אורלי שרעבי לא מצליחה לראות אפילו קרן אור דקה. האמת היא, שהצרות שעוטפת את חייה לא מאפשרת לאחת כזאת לחדור פנימה. היא בת 28 ולפני שנה אובחנה בגופה מחלת הסרטן. לו היו מגלים זאת בזמן, סיכוייה להחלים היו ודאי טובים יותר. בשלב הזה, אומרים הרופאים, כל שנותר הוא להמתין, אולי תהיה נסיגה במחלה, אולי לא. היא לא יודעת כמה זמן נשאר לה, לא בטוחה שגופה ונפשה יעמדו בסבב טיפולים נוסף.

לפני חודש כרתו את השחלות ואת הרחם, עכשיו התגלו גרורות בריאות. בכל זה היתה עומדת בגבורה, לו רק לא היתה צריכה להילחם בכל כך הרבה חזיתות נוספות.

אורלי גרה עם בעלה בדירת חצי חדר שכורה בלוד, בקומה שלישית. 66 מדרגות מפרידות בינה לבין היציאה החוצה לרחוב. היא מצליחה לרדת אותן ב-45 דקות בממוצע. לעלות זה כבר סיפור של יותר משעה. בעוד חודשים ספורים יסתיים החוזה, וגם המעט הזה כבר לא יהיה לה. למרות המחלה, היא צריכה עכשיו לחפש דירה בכסף שאין, למצוא מחדש ערבים שיסכימו לחתום לאשה חולה נטולת ממון.

יש לה ילדה קטנה מבעלה הראשון, שמטופלת בעזרת משפחה אחרת. במצבה הפיסי והכלכלי, אין לה ספק שזה הכי טוב לילדה. הדירה הקטנה נהפכה לחמ"ל ביורוקרטי: ביטוח לאומי, קופת חולים, בתי חולים, אישורים רפואיים, ומעל הכל, המלחמה על קורת גג.

אורלי פנתה למשרד השיכון בבקשה לקבל דירה בדיור הציבורי. בתשובה שקיבלה הסבירו לה את מה שיודעים כולם: כבר 13 שנים לא לא נבנתה ולו דירה אחת נוספת לדיור הציבורי. מלאי הדירות כה מדולדל, שצריך לחכות כמה שנים עד שדייר שלא קנה את הדירה, יסיים את חייו. אלא שגם אם היו דירות פנויות, לפי החוק אורלי אינה זכאית לדיור ציבורי. היא אמנם נכה, אבל אין לה מספיק ילדים כדי לקבל את הטובה הזאת מהמדינה.

בינתיים קיבלה הודעה שהמקרה שלה יועלה בוועדה בכל זאת, והיא תקבל את הסיוע המרבי בשכר דירה, 1,170 שקלים בחודש. כל כך הרבה דנים בבועת הנדל"ן, במחירים המרקיעים ובייאוש של הזוגות הצעירים, שאין די מקום להתעסק במי שלא יוכלו להרשות לעצמם משכנתה או חלום על בית.

כשרן כהן ממרצ היה חבר בכנסת, היה לפחות מישהו שנשכב על הגדר בעבורם. עכשיו אין דירות ואין עתיד. "אני לא יוצאת", אומרת שרעבי. "אם זה לא בית חולים או דברים חשובים שבשבילם אני צריכה לרדת, אני לא יורדת. אני נשארת בבית ועוד מעט גם בית לא יהיה. לא אכפת להם שבן אדם יהיה זרוק ברחוב, זה לא מעניין אותם. יש לי הוצאות בלי סוף: הנסיעות לבית חולים, תרופה, הכל הגשתי להם שיראו. אני מפחדת להיות ברחוב".

אחד מכל שלושה אנשים יחלה בסרטן במהלך חייו, הסטטיסטיקה ידועה, אבל אין היערכות אמיתית. סרטן הוא מכה שאפשר לנצח, אבל אי אפשר לעשות את זה לבד. הרבה פסיכולוגיה כרוכה בהליך ההחלמה, הרבה מקום צריך להשאיר לתקווה ולאופטימיות. "אני כל כך רוצה שיהיה לי לפחות מקום קבוע, לחיות את החיים שלי בשקט, לנסות להבריא. שאוכל להסתכל קדימה ולא אהיה בדאגות, איפה אני אישן, מה אני אוכל. ואם יקרה לי משהו, אני רוצה למות בתוך הבית שלי ולא ברחוב. גם את זה אין לי".

ממשרד השיכון נמסר בתגובה כי לנוכח מצבה הרפואי של אורלי, אישרה הוועדה הציבורית באוקטובר 2010, את הגדלת הסיוע בשכר דירה ל-1,170 שקלים, כמקובל לזוג המתקיים מקצבת נכות.

אבל החיים של אורלי שרעבי הם לא בעיה של משרד השיכון בלבד, הם תמרור ודגל. כי ביום שהסרטן משתלט על החיים, נפערת התהום ושום אדם אינו חסין ממנה.

מעקב אחרי ניצולי השואה | ניצולים נדרשים לוותר על הכנסותיהם הזעומות כדי לקבל קצבה

שלמה ותמר שיק מקבלים קצבת ניצולי שואה ממשרד האוצר. שניהם מוכרים כנכים, 37.5%, שבתרגום לכסף שווים כ-3,000 שקלים לחודש. אלא שהזוג הזה נפל לאחד הבורות הביורוקרטים האטומים ביותר בכל הקשור לחקיקה בסוגיית ניצולי השואה.

למרות שעבדו כל חייהם (שלמה בקופת חולים מכבי ותמר כמזכירה), לשניהם אין פנסיה. שלמה קיבל סכום פיצויים לא גדול כשעזב, שאותו הפקיד בחשבון חיסכון. כיוון שאין להם הכנסה נוספת, הם מוגדרים במשרד האוצר "נזקק נצרך", הגדרה המזכה אותם בתוספת. לכאורה, הם אמורים לקבל כ-3,770 שקלים.

אלא שעל פי החוק, יש לנכות מקצבת ניצול שהוא "נזקק נצרך" כל הכנסה אחרת, כולל קצבת הזקנה. כך שבסופו של חישוב, הסכום עומד על כ-3,400 שקלים בלבד. ולא רק זאת, שלמה מקבל בכל חודש כ-400 שקלים, ריבית שמניבים כספי הפיצויים, וגם הסכום הזה מנוכה מהקצבה. כך הוא משלם למדינה גם ממה שחסך ב-40 שנות עבודה.

הימים לא קלים בבית משפחת שיק. שניהם בני יותר מ-80, תמר חלתה והיא זקוקה לעזרה סיעודית שממומנת באופן חלקי בלבד. שלמה התמלא בתקווה כששמע לפני כחודשיים את החלטתה של נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, במה שמכונה "בג"ץ איווניר". ביניש קבעה כי הרנטה שמקבל מגרמניה העותר, ניצול שואה בשם ליאון איווניר, לא תחושב כהכנסה לצורך קביעת הזכאות להשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי.

אבל ההחלטה אינה גורפת. ביניש סיכמה באומרה שאם הדבר יידרש בעתיד לגבי ניצולי שואה נוספים, ההליך יעבור לבית הדין לעבודה. לכו תשלחו אדם בן 80 לבית הדין לעבודה. כך שוב החוק היבש האטום קובר את כל הכוונות הטובות, מבלי שמישהו יעז לשנות אותו.



שרעבי. מפחדת להיזרק לרחוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו