בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

7.2.1974 / אנשי גוש אמונים סיימו לגבש קווי יסוד לתנועה

היום לפני 37 שנה:

תגובות

ההלם שפקד את ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים והשיחות על הסדרי הביניים שכללו נסיגה חלקית מסיני ומרמת הגולן עוררו בצעירי המפלגה הדתית לאומית (מפד"ל) תחושה לפיה ההנהגה הפוליטית בישראל לוקה בחולשה ובחוסר גיבוש. תחושה זו היתה תחילת צמיחתו של גוש אמונים. הדמויות הבולטות ביותר בין מקימי הגוש היו חנן פורת (לימים חבר כנסת) והרב משה לוינגר.

ב-5 בפברואר 1974 כתב דן מרגלית ב"הארץ" כי בפגישה בין ראשי המפד"ל לבין נציגי המתנחלים הועלתה הצעה לפיה "המפד"ל תתבע במשא ומתן השקעת 300 מיליון ל"י כל שנה בשטחים, וכך יהיו בעוד ארבע שנים ביהודה ובשומרון 30 אלף יהודים, שיתגוררו ב-8,000 יחידות דיור". באותה פגישה נאמר כי המפד"ל תפרוש מהממשלה אם תתקבל בעניין זה החלטה נגד דעתה. בנוסף סיפר הרב חיים דרוקמן, לימים ח"כ מטעם המפד"ל, כי יש בצבא "שמועות על הכנת קו נסיגה ביהודה ובשומרון".

לאחר שנים ארוכות שבהן היתה המפד"ל שותפה צייתנית למפא"י בהנהגת המדינה וחלק משמעותי ממערכות השלטון בה, מרדו צעיריה. בסוף ינואר 1974 התפרסמה ב"הארץ" כתבתו של יהודה ליטני, ולפיה "גוש חדש במפד"ל החליט לפעול להבטחת א"י השלמה וההתנחלויות בה". הגוש החדש היה אביהם-מולידם של חובשי הכיפות הסרוגות, שהשתלבו במרחב הישראלי מבלי שיידרשו להפוך לחלק מהחברה החילונית.

לפי כתבתו של ליטני ב"הארץ", בכינוס פנימי של חברי המפד"ל שהתקיים בגוש עציון ואשר בו השתתפו כ-300 איש, הוחלט על "הקמת גוש חדש שיכלול את כל אנשי ההתנחלויות, ראשי הישיבות, אנשי מדע וחינוך, רבנים, אנשי התיישבות וצעירים, שיפעל להבטחת ריבונות ישראלית בכל ארץ ישראל ולפיתוח ההתנחלות בה". בין האישים שהגיעו לכינוס היו הח"כים זבולון המר וד"ר יהודה בן מאיר, סגן ראש עיריית ירושלים ד"ר יוסף גולדשמידט, נציגים מהקיבוץ הדתי וראשי ישיבות קריית ארבע ורמת הגולן. "הגוש החדש יקרא ?אמונים', ולידו יפעל צוות הסברה וחינוך להחדרת הנושא של שלמות הארץ בכל שדרות הציבור".

במהלך השבוע הראשון של פברואר באותה השנה דווח רבות על כינוסים שקיימו אנשי המפלגה הדתית לאומית על כל סיעותיה, ואשר בהם לקחו חלק נציגים מרוב ההתנחלויות והיישובים שהוקמו מעבר לקו הירוק.

מנהיגה הרוחני של התנועה החדשה היה הרב צבי יהודה קוק, ראש ישיבת מרכז הרב, שלאחר מלחמת יום הכיפורים ציווה על תלמידיו "לסגור את הגמרות" ולצאת לפעולה שמטרתה תהיה שליטה בכל חלקי ארץ ישראל השלמה, כלומר בשטחים שנכבשו ב-1967.

על אף שרשמית הוכרז על הקמת התנועה בט"ו בשבט תשל"ז (25 בפברואר 1974), קווי היסוד לקיומה הותוו עד ל-7 בפברואר, בהם ההחלטה כי הגוש הוקם כדי לשוב ולעורר מחדש הגשמה ציונית מלאה במעשה וברוח.

נראה שאחת הסיבות להקמת הגוש היתה הדאגה לעצם קיומו של עם ישראל ולשלמות ארצו. "הארץ" ציטט את דבריהם של משתתפי כינוס נוסף שנערך בכפר עציון ב-5 בפברואר, בהשתתפות נציגים מ-23 יישובים מעבר לקו הירוק, שהודיעו על תמיכתם ברעיון לכינון הגוש "מתוך חרדה להתפתחויות הצפויות לעתיד ארץ ישראל על כל חלקיה ולעתיד ההתנחלויות".

לצד ההצלחה בה זכה, גרם גוש אמונים גם לנזק. לפי תפישת מנהיגיו הרוחניים, מעל לסמכות המדינה קיימת סמכות מחייבת יותר. ערעור זה על כללי המשחק של המערכת הפוליטית וההבנה כי הפרת החוק מותרת אם היא משרתת מטרות מקודשות הובילו לתופעות שתחילתן בהקמת יישובים ללא היתר ממשלה, דרך הפעלת המחתרת היהודית וכלה בהפגנות נגד הממשלה. תופעות אלה צמחו על מצע דשן של דה-לגיטימציה וערעור על החלטות הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו