בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

8.2.1925 / קריאה לפיתוח תעשיית קולנוע ארץ-ישראלית

היום לפני 86 שנים:

תגובות

דבר מקובל היה למצוא בעיתון "הארץ" של שנות ה-20 מאמרים שעוסקים בתרבות ואמנות היישוב היהודי בארץ ישראל, או נכון יותר לומר, בשאלה עד כמה יכולה הקהילה היהודית הקטנה, וכיצד, להוביל יצירה תרבותית שאמנם גומעת ממסורות אירופיות ותיקות, אך תהיה ארץ-ישראלית מובהקת, לאומית. במוזיקה ובאופרה, בתיאטרון ובציור, בספרות ובשירה - אנשי הרוח של התקופה נהגו לשתף את הקוראים בהרהורים, שהיו פעמים רבות כמעין תוכניות פעולה, כיצד לגדל בארץ תרבות יצירה לאומית ייחודית; אבל מאמר שפרסם ב"הארץ" ב-8 בפברואר 1925 דוד ויסמן נבדל בכך שבניגוד לאחרים - שהציעו להלאים אמנויות עתיקות - עסק באמנות חדשה למדי: הקולנוע, ובהיעדר המלה הזו במילון העברי של שנות ה-20 - פילם.

ויסמן, עורך דין שבשנות ה-20 וה-30 עסק בקידום רעיון תעשיית קולנוע ארצישראלית, בחן במאמר הזה את האפשרות להקים "אינדוסטריה" כזו בארץ ישראל, כפי שכבר התקיימה בארצות רבות באירופה ובאמריקה. השמש היתה לצדו: לתעשייה שאור יום חזק היה כה חיוני עבורה עד שקליפורניה שטופת השמש הפכה למעוזה, אקלימה של ארץ ישראל נראה מבטיח. "אין צורך להוכיח, שמצד זה ארץ-ישראל טובה למדי בשביל האינדוסטריה של הפילמים", כתב, "שמש א"י מפורסמת היא, ומספר הימים שהשמים בהירים לגמרי או כמעט בהירים די גדול בארצנו, ובייחוד בנגב, למשל בקו עזה-באר שבע או קצת דרומה. מצד זה הנגב שלנו ודאי אינו יותר גרוע ועל כל פנים אינו גרוע הרבה מקליפורניה הדרומית", כתב ויסמן, וחזה "גשמי כסף וזהב" שיחיו את הנגב ויצמיחו "כפרים וערים אפילו בערבה".

עכשיו תהה ויסמן: "הימצאו בינינו הכוחות האינטלקטואליים: סופרים, משחקים, אמנים, טכניקאים וכו' - במדה הדרושה, ואם מקצוע זה די-הגון בשביל כוחותינו האינטלקטואליים ובשביל ארצנו?" גם בזה היה משוכנע ויסמן שאכן כך. אף שלקולנוע יצא שם רע, הרי שיש לו עתיד מזהיר ומכובד, ועל כן הוא הגון עבור עמנו, כתב. בניגוד לספרות המודפסת, שהחלה עם יצירות קלאסיות משובחות, "התמונות החיות" התחילו עם "השד יודע מה", הודה; אבל אין פירוש הדבר ש"כל פילם צריך להיות גס ובנלי".

הנה למשל "פילם מדעי-חינוכי": "פילם זה, שנולד מתוך צרכי החקירה המדעית והחנוך, נוצר לגדולות. הוא מגלה לנו את הנעשה בטפת מים או דם, בממלכת המיקרובים, מה שבשמים ממעל ובמים מתחת. וגדולה מזה, הרבה דברים חשובים אין אנו יכולים לראות בעינינו מפני שהפרוצס הוא אטי יותר מדי - למשל, גידולו של צומח או בעל חי וכדומה או להפך, מפני שהוא מהיר מדי, למשל מעוף ציפור, חץ, חזיונות חימאיים וכדומה". כל הקשיים האלה, כתב, "הם משחק לסינימה", שיכולה להציגם בתחבולותיה.

ובאשר לכוחות האינטלקטואליים, כתב ויסמן: "אין לשכוח, שחדלנו זה כבר להיות ?עם הסוחרים' בלבד. זה כמה דורות שנעשינו ל'עם הסוחרים והאינטלקטואליים'". למעשה, כתב, "יש לנו עודף כל כך גדול של כוחות אינטלקטואליים, עד שרק על ידי יצירת אינדוסטריה מעין זו, אפשר להקל על מצבו של מעמד זה", ולהצילו מאינפלציה שעשויה לגרור בעקבותיה "הפחתת ערכו והתנוונותו של כל המיותר התנוונות גופנית, שכלית ומוסרית".

ויסמן בטח גם ש"ימצא לנו הרכוש הרב הדרוש לאינדוסטריה זו", אף שהודה שזו סוגיה מסובכת. הוא חזה "אכספורטים" ו"סינדיקטים" שיגדילו, בהתחלה טיפין-טיפין, ואחר כך ברווחים יפים, את מחזור האינדוסטריה.

זה יקרה, חתם את מאמרו, רק אם "הכוחות האינטלקטואליים שלנו יקחו על עצמם את עבודת ההסברה, יסדרו ועדות מיוחדות לשם תעמולה להקמת אינדוסטריה זו בארץ ישראל", ייצרו קשר עם תעשיות בעולם - ו"יתקשרו עם קבוצת האנשים שבארץ ישראל המוכנה לעבוד בשביל העניין הזה (תל אביב, ת.ד. 67, בשביל פילם)".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו