בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקווה לכלא הנשים

יורם ברנע, פרסומאי, 1938-2011

תגובות

יורם ברנע נולד בתל אביב ולמד בבית הספר החקלאי בעיינות, שם התבלט במעשי הקונדס שלו. אחד מהם, שהיה כרוך בחבלה בחלקת חמניות, הוביל להשעייתו. כיתתו גילתה סולידריות, וכתוצאה מכך סולק המחזור כולו ולא זכה לסיים את בית הספר. אלא שבמפגש המחזור 50 שנה אחר כך דיברו עליו כולם בחיבה רבה. הוא היה ממקימי חוות הבוקרים בבית ניר שבחבל לכיש, התגייס לנח"ל המוצנח, ואחרי השחרור הצטרף למשרד הפרסום אריאלי. "צנחן צעיר שידע לפלס דרך גם בשדה המוקשים של הפרסום", אמר שמעון ליניאל, אחד השותפים. מאז עשה חיל בתחום, מפליא לחרוז ובעל כשרון כתיבה. הוא ערך ביטאונים רבים, ביניהם של "ארקיע" ושל התאחדות המלונות, צנח צניחות חופשיות, עד שב-1979 חל מפנה בחייו.

למיקי חיימוביץ' מערוץ 10 סיפר איך בעקבות ניתוח מעקפים הוא מת מוות קליני, ואחרי יומיים חזר להכרתו. בארבעת החודשים שבהם התאושש בביתו הוא הגיע למסקנה כי עליו לעשות משהו משמעותי בחייו, מעבר לקריירה ושאר העניינים האישיים. הסופרת אסתר גל, שהתנדבה אז בכלא נווה תרצה, הזמינה אותו להרצות, והוא נשבה. הוא הקים בכלא חוג תקשורת לאסירות וניהל אותו ברציפות במשך 18 שנים. כל יום שישי היה מגיע לכלא ונפגש עם 20 אסירות, שלא החמיצו שום מפגש, לישיבת מערכת שבה הן קראו בקול כתבות שהכינו, העבירו ביקורת והציעו שיפורים. הישיבות הללו הולידו את העיתון שבעריכתו, לו הציע לקרוא "נשים", אך האסירות פסקו: "נווה תקווה".

בכתבה המרגשת של חיימוביץ' התבטאו האסירות בחום על ברנע, על חוג התקשורת והעיתון. "מפלט מהמחנק", אמרה אחת; "שמורה של חופש ביטוי במסגרת נוקשה", ציינה אחרת, "דרך לבטא שאכפת לנו, שאנו יכולות להשתנות". מסירותו של ברנע נגעה ללבן של הנשים מוכות הגורל: "סימן שיש בחוץ אנשים שעוד מתעניינים בנו", התבטאה אחת מהן. רב-כלאי ורד גוטמן, ראש תחום חינוך בכלא, אמרה בראיון לעין-יה גבע מ"רואים שב"ס", כי "זה סוג של קבוצה טיפולית. באמצעות הכתיבה יכולות האסירות להביא לידי ביטוי מצוקות וכאב, למצוא בקבוצה אוזן קשבת והזדהות, לעשות חשבון נפש, להתבטא ולאוורר את הרגשות".

היה זה עיתון של ממש, עם כותרות שעיתונים רגילים לא היו מתביישים בהן, כפי שציינה סיון רהב-מאיר, שברנע התראיין אצלה בתוכנית בוקר. למשל: "ביום בו נכלאתי - בעצם השתחררתי", מלים שהשמיעה האסירה שהפילה בנק, אתי אלון; "נשים פוגשות נשים", "פתוח לאירוח" - אורחים מבחוץ שהביא יורם, ביניהם אנשי תקשורת בולטים, וגם פינת רכילות. "דברים היוצאים מהלב ונכנסים אל הלב", אמרה שרה פרידמן, סגנית מנהלת הכלא. הוא הניח אחריו את אשתו עטליה ואת ילדיו גיא, שי וטל.



יורם ברנע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו