בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"טלי איסקוב, בזכות ניצחונך מעסיקים לא יחטטו יותר לעובדים באימיילים?"

שיחת היום

תגובות

טלי איסקוב-ענבר רשמה על שמה ניצחון משפטי שאינו רק אישי, אלא כזה שהפך לניצחון לכלל ציבור העובדים ולכל מי שזכויות יסוד כמו כבוד האדם וזכותו לפרטיות הן נר לרגליו. שלשום קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורה על החלטת בית הדין האזורי, שקבעה כי החברה בה עבדה רשאית היתה לעיין בהודעות האימייל האישיות שלה, במסגרת התגוננותה מפני תביעת פיטורין שהגישה נגדה איסקוב.

איסקוב, 42, עבדה כחצי שנה בחברת הסטארט-אפ פאנאיה כמנהלת אדמיניסטרטיבית, עד שפוטרה מעבודתה ביולי 2006, לטענתה בשל הריונה. החברה מצדה, ביקשה להגיש עותקים מהודעות אימייל ששלחה העובדת ממחשב השייך לחברה, שלטענתה באמצעותם ניסתה העובדת לחפש מקום עבודה חלופי עוד לפני שפוטרה, בצירוף קובץ קורות חיים.

בית הדין הארצי קבע כי חדירת החברה לתכתובת האישית של איסקוב נעשתה תוך פגיעה בפרטיות והיא פסולה, וניצל את ההזדמנות לקבוע תקדים משפטי לפיו מעסיק אינו רשאי לחטט במיילים האישיים של עובדיו, ללא הסכמתם.

טלי איסקוב, איך את מרגישה היום? בזכות הניצחון שלך מעסיקים לא יוכלו לפגוע בפרטיות העובדים.

"אני מרגישה מצוין. אני מאוד שמחה על ההחלטה. לא הרבה פעמים מזדמן לבן אדם לעשות מעשה שמשפיע על ציבור כל כך גדול ונפלה בחלקי הזכות הזו. זו תחושת סיפוק גדולה. לא עשיתי פה רק לעצמי, אלא עשיתי לטובת ציבור ענק של עובדים, לכן מעבר לתחושת הניצחון הפרטית שלי, יש פה תחושה של משהו הרבה יותר גדול ומשמעותי".

מתי הבנת שאת פועלת כסמל מאבק של עובדים רבים שפגעו בפרטיותם?

"בתחילת הדרך, כשפניתי לבית הדין האזורי, זה התחיל כתיק פרטי שלי של תביעה על פיטורים בהיריון, אבל ברגע שזה הגיע לבית הדין הארצי לעבודה כבר היה לי ברור שזה כבר לא רק טלי, זה לא העניין הפרטי שלי. הבנתי את זה גם משיחות עם עורכי הדין שלי וגם לאחר שבדיון הראשון בבית הדין הארצי לעבודה ראינו שהתייצבו פרקליטים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, מטעם איגוד המעסיקים, מטעם ההסתדרות, התנועה לזכויות האזרח, ואז הבנתי שזה עניין גדול".

האם זה הלחיץ אותך?

"זה לא הלחיץ אותי, באיזשהו מקום זה שימח כי הבנתי שאני משמשת נציגה לציבור גדול. אבל לא הייתי קוראת לעצמי סמל מאבק, זה נראה לי בומבסטי לגמרי".

האם היו שלבים שחשבת לוותר על המאבק?

"בתי, שבהיריון איתה פוטרתי מהחברה, תהיה ביום ראשון בת ארבע, כלומר עברו יותר מארבע שנים מתחילת התהליך ונזקקתי להרבה מאוד אורך רוח. זה הליך לא פשוט לבן אדם פרטי מהיישוב, אבל במקום שאני נמצאת בו היום בוודאי שזה היה שווה".

מתי למעשה הבנת שהחברה חדרה לך להודעות המייל האישיות?

"רק אחרי שפוטרתי וכבר לא הייתי בחברה והגשתי את התביעה, אז בדיעבד נכנסו לי למייל ורק תוך כדי ניהול התביעה הבנתי את זה. הם הגישו מעל 40 אימיילים כראיה, כולל קורות חיים שלי ותכתובות שהיו לי עם בעלי ועם אח שלי. כנראה שהם עברו על כל המייליים שלי לאורך כל תקופת העבודה שלי שם, אחד אחד".

האם גם עובדים אחרים נהגו לשלוח מיילים איישים מהתיבה שהקצה המעביד?

"התיבה שלי היתה תיבה מעורבת שממנה נשלחו גם הודעות מייל מקצועיות וגם אישיות. כל העובדים נהגו כך, זה נהוג בחברות הייטק, כי כשעובדים 12 שעות ויותר במקום עבודה אי אפשר להתעסק עם כל כך הרבה תיבות מייל.

בכלל בחברות הייטק נהוג שתיבת המייל היא תיבה מעורבת.

"המעסיק מראש מודיע לעובדים, תקחו בחשבון שאנחנו מנטרים את תיבות הדואר האלקטרוני שלכם. אבל בפאנאיה זה לא נעשה. לא היתה מדיניות, זה לא היה נושא שעלה לדיון, לא בחוזה, לא במייל שהועבר לעובדים, שום דבר".

איך הרגשת כשהבנת שחדרו לך למייליים האישיים?

"היתה לי תחושה נוראית, כמעט תחושה של אונס, כמו שפרצו לי הביתה, לחיים הפרטיים שלי. אפילו שלא כתבתי שום דבר אישי או חושפני, התחושה שמישהו מרשה לעצמו לחדור לי לפרטיות, זו תחושה של קורבן. או שאתם סומכים עלי שאני עובדת שלכם או שלא, וסמכו עלי באלף אחוז. זה היה מקום עבודה שנתתי בו את זמני, נשמתי, מרצי וזה היה כמו הבית השני שלי".



טלי איסקוב. "לאחר שחדרו לי למיילים היתה לי תחושה נוראית, כמעט כמו אונס"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו