בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

13.2.1955 /רה"מ מכריז שהמגילות הגנוזות כולן בידי ישראל

היום לפני 56 שנה:

תגובות

יותר משדמתה לאירוע תקשורת, מסיבת העיתונאים שכינס ראש הממשלה משה שרת בלשכתו ב-13 בפברואר 1955 נראתה כטקס ממלכתי חגיגי. שרת, שלצדו עמדו נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' בנימין מזר והארכיאולוג ד"ר נחמן אורגד, ביקש לבשר בשורה חשובה. ואמנם, למחרת היא תפסה מקום נכבד מעל דפי העיתונים: ארבע מהמגילות הגנוזות, שנתגלו בשנת 1947 באחת ממערות מדבר יהודה - נמצאות כעת בידי ישראל.

בכך, היתה ישראל לבעליהן של כל שבע המגילות הגנוזות: "שלוש מגילות אחרות היו בידי האוניברסיטה כבר קודם לכן, ובאופן זה נמצאות עתה בידינו כל שבע המגילות שנתגלו בשעתן", ציטט "הארץ" מדברי ראש הממשלה. למעשה, גילה שרת, "הקנייה בוצעה כבר לפני כמה זמן"; אבל היא התפרסמה רק כעת "שכן צריכים היו ליישב תחילה סיבוכים משפטיים מסוימים - כי מאחר שהמגילות נתגלו בארץ עוד בימי השלטון המנדטורי, היה חשש כי הממשלה הבריטית תתבע אותן לעצמה".

"הארץ" הוסיף כי "ממקור מוסמך נודע לנו שדרשו עבור המגילות סך מיליון דולר, אך הן נמכרו לבסוף בקצת למעלה מ-250,000 דולר" - מחיר "מציאה", כפי שאמר הארכיאולוג פרופ' וויליאם אולברייט, שהיה לו חלק מכריע ברכישת המגילות. אולברייט העריך את שוויין בחצי מיליון דולר, ושיער כי מחירן נמוך יחסית, בין השאר, בזכות "תעמולתו של פרופ' צייטלין, הכופר בעתיקות המגילות, השקפה שאין לה עתה יותר מהלכין".

לא קלה היתה דרכן של ארבע המגילות - ישעיהו, פשר חבקוק, סרך היחד ומגילת למך - לידיה של מדינת ישראל. כך סיפר "הארץ" על נסיבות המכירה, מפי אותו מקור מוסמך שגילה את מחיריהן: "ארבע המגילות נמצאו בידי המיטרופוליט (בישוף) מר שמואל, ראש המנזר האשורי (הסורי-אורתודוכסי) על שם מרקוס הקדוש בעיר העתיקה בירושלים, שרכש אותן בשעתו מידי הבדואים... בשנת 1948 התנהל בין ראש המנזר לבין פרופ' א.ל. סוקניק המנוח מן האוניברסיטה העברית משא ומתן על רכישת המגילות". המלחמה שפרצה קטעה את המו"מ, אך עלה בידיו של סוקניק לרכוש שלוש מגילות אחרות מ"סוחר עתיקות בבית לחם".

בינתיים נודע לארכיאולוג האמריקאי המפורסם פרופ' אולברייט כי המיטרופוליט מציע את המגילות למכירה, והוא סיפר זאת לרב-אלוף הארכיאולוג יגאל ידין - הלוא הוא בנו של פרופ' סוקניק המנוח. ידין יצר קשר עם "אמריקאי נוצרי ששימש כאיש ביניים", וניהל את המו"מ. "לבסוף מכר לו המיטרופוליט את המגילות מבלי שידע שהוא מוכר אותן לאוניברסיטה העברית". רוב הכסף לקנייתן נתרם על ידי שמואל גוטסמן מניו יורק והקרן האמריקאית למען מוסדות בישראל.

במסיבת העיתונאים סיפר שרת שבינתיים כבר אישרה הממשלה "קרן היכל הספר", שתטפח את "העמקת דעת התנ"ך בישראל" ותקים אולם מיוחד בשם "היכל הספר" ובו יוצגו המגילות לקהל. לא חלפו חודשיים מאז ההודעה, וכבר הוצגו המגילות בתערוכה באולם הסנאט של האוניברסיטה העברית.

מאמר המערכת של "הארץ" הוקדש ביום הכרזתו של שרת לרכישת המגילות. "תפקיד נעים הוא להתברך הפעם על כיבוש תרבותי", נכתב בו. רכישת המגילות "תמלא סיפוק רב את לב כל החוגים שעקבו בעניין גדול אחרי גילויין הדרמטי, בשנת 1947, שבועות ספורים לפני פרוץ מלחמת העצמאות". חוגים אלה אינם אקדמיים בלבד, כי אם "נרחבים מאוד בעם ישראל, שאין כמוהו המתעניין בתולדותיו ובמסורתו; הלא הארכיאולוגיה נהפכה אצלנו למדע עממי והציבור מבקר בהמוניו את מקומות החפירות וממלא את אולמי ההרצאה כאשר אנשי המדע מספרים לו על מחקריהם ותגליותיהם. רק אצל עם כזה יכולה קנייתן של מגילות עתיקות להיות מעין מאורע לאומי שראש הממשלה חושב לראוי כי יודיע עליו בעצמו לציבור הרחב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו