בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | נתן שרנסקי, הסוכנות היהודית תקבע מיהו יהודי?

שיחת היום

תגובות

נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, נחשב לאחד השחקנים המרכזיים במסגרת הניסיונות לגבש פשרה בתחומי הגיור בישראל וההכרה ביהדותם של בני קהילות יהודיות ברחבי העולם המבקשים לעלות לישראל מכוח חוק השבות. הוא מתכוון לרתום את הסוכנות היהודית, כדי לשמש תחליף לרבנים ברחבי העולם המסייעים כיום לרבנות הראשית להחליט אם אדם החבר בקהילה יהודית זכאי לעלות לישראל מכוח החוק.

האם יהודים ברחבי העולם חשים שהוויכוחים בישראל על כשרות הגיורים גורמת להתנכרות של המדינה ליהדותם?

"לנושא הגיורים יש כל כך הרבה אספקטים, אני מטפל בהם כבר הרבה שנים. כך שאני מעורב בהרבה דיונים עם קהילות העולם.

האתגר שלנו כיום הוא מצד אחד לתת קריטריון יחיד לחברה הישראלית, המגדיר איש שמצטרף ליהדות כך שיהיה מקובל על ידי כל חלקי עם ישראל. מצד שני, מדינת ישראל צריכה לתת לכל יהודי בעולם את התחושה שישראל היא גם מדינה יהודית ששייכת לו, שהיא לא פוסלת אותו או מתייחסת אליו כסוג ב'. זו משימה בכלל לא פשוטה, ובגללה היו בשנים האחרונות הרבה התנגשויות וויכוחים.

אני עדיין חושב שההצעה בוועדת נאמן בקשר לגיורים בארץ היתה הכי טובה. לצערי הרב, למרות שהצלחנו להעביר את ההצעה בכנסת והוקם מכון לגיור ב-98', הרבנות הראשית מצד אחד וחלקים אחרים לא התלהבו ולא תמכו בכל הכוח".

ומה באשר לחוק השבות? האם הוויכוחים על כשרות הגיורים ברחבי העולם מקשים על יהודים שמבקשים לעלות לישראל מכוח החוק?

"אני רוצה להפריד בין הוויכוח על הגיור, לבין ההכרה ביהדות לצורך זכאות לאזרחות לפי חוק השבות. זה כל כך חשוב שאדם שעובר גיור על פי המסורת של הקהילה שלו והקהילה מקבלת אותו כיהודי, האדם יהיה זכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות. מפעם לפעם התעוררו בעיות בנושא הזה, בעיקר כשהיה מדובר בגיורים רפורמיים או קונסרבטיביים. עכשיו החלו לצוץ בעיות גם כאשר מדובר בגיורים אורתודוקסיים.

התברר שבמקרה של גיור אורתודוקסי, משרד הפנים נהג לפנות לרבנות הראשית והיא היתה פונה לגופים אורתודוקסיים שונים כדי לבדוק את יהדותו של אדם. התברר שלא פעם היתה השפעה פוליטית על הגופים האלה, למשל אם הרב של הקהילה היה מקובל או לא, ועל פי זה ניתנו התשובות, וזה למרות שהעובדות האלה לא קשורות כלל לזכאות לעלייה".

כיצד הסוכנות היהודית יכולה להשתלב בסיוע ליהודים בקהילות השונות? האם אפשר להקל על המבקשים לעלות לישראל מכוח חוק השבות?

"השאלה אם אדם הוא יהודי או לא, היא שאלה שצריכה להיות מופנית לרבנות ולממשלה. אבל השאלה האם אדם זכאי לעלות לישראל, זה התפקיד שלנו. אנחנו יכולים להוציא מהפנצ'ר את כל אותם אלה שלא הצליחו לקבל אישור עד היום מנימוקים זרים, בכך שאנחנו נאשר שהגיור שלו מקובל על הקהילה שבה הוא חי".

מה בכוונתכם לעשות כדי לקדם את הנושא?

"אנחנו נייעץ לממשלה להורות למשרד הפנים לפנות אלינו במקום לרבנות הראשית כדי שתבדוק את יהדותו של אדם מול רב כזה או אחר בחו"ל. השליחים שלנו ממילא יוצרים קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי העולם, פותחים תיקים לזכאי עלייה. כך שאנחנו מסוגלים לספק למשרד הפנים את המידע שזאת באמת קהילה נורמטיבית שבתוכה נעשה הגיור. מדובר בנושאי עלייה, ולא בשאלה של מיהו יהודי".

ומה הסיכוי שיוזמה כזאת תתקבל?

"אני מתכוון לפנות מחר לראש הממשלה ולמשרד הפנים בנושא. בסך הכל יש לנו שיתוף פעולה טוב עם משרד הפנים על זכאות של עולים לעלות לישראל במשך כל השנים.

הבעיות עם הגיורים האורתודוקסיים צצו עכשיו בפעם הראשונה. מדובר בארבעה מקרים בשלב הזה, אבל התקדים כאן הוא החשוב, כי הבעיה הזאת עלולה להתפשט.

אני מקווה שלא ניקלע לוויכוחים פוליטיים אלא שיוציאו את הנושא הזה מוויכוח. זה לא סוד שיש הרבה חילוקי דיעות בעולם האורתודוקסי בין ארגונים ואנשים. אסור שהנושא הזה יפגע בקהילות השונות".

האם, להערכתך, ניתן יהיה להגיע לפשרה בנושא הגיורים בישראל? חוק הגיורים של ח"כ דודו רותם (ישראל ביתנו) שמפשט את הליכי הגיור ומתיר לרבני ערים הנחשבים למתונים לבצע את ההליך, הוקפא למשך חצי שנה ואתה היית חלק מן היוזמה שאפשרה את הקפאתו.

"כרגע, יש הבנות להמשיך את הסטטוס קוו בנושא הגיורים. הפסקת האש תימשך עוד חצי שנה.

במהלך התקופה הזאת, סוכם שלא יהיו ניסיונות לשנות את המצב הקיים באמצעות חקיקה בכנסת מצד ח"כים, או באמצעות עתירה של הארגונים השונים לבג"ץ. במהלך התקופה הזאת, אנחנו מקימים, הממשלה והסוכנות, שולחן עגול משותף שבו יעלו הטענות השונות בנושא. זאת תהיה הפעם הראשונה שבה נביא בקשות ותלונות של התנועה הרפורמית לשולחן המשותף. אני מקווה שנצליח לשפר את האווירה לקראת העלאתו מחדש של חוק רותם, כך שינוסח בשפה שתהיה מקובלת על כולם. הרעיון של רותם בנוגע לרבני הערים היה טוב, אבל התיקונים שהכניסו לתוכו המפלגות השונות הפך אותו לבעייתי".



נתן שרנסקי. 'כרגע יש הבנות להמשיך את הסטטוס קוו בעניין הגיורים. בחצי השנה הקרובה נקים שולחן עגול עם הממשלה לדון בטענות השונות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו