בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גל עתירות של תושבי ערים שונות נגד אגרת השמירה שגובה העירייה

בניגוד להנחיית בג"ץ משרד הפנים לא הסדיר את הנושא, ולטענת תושבים רשויות מנצלות זאת להכנסה נוספת

תגובות

רשויות מקומיות בישראל עומדות היום לפני גל תביעות של תושבים, בשל אגרת השמירה שהן גובות - משום שמשרד הפנים טרם פרסם הנחיות לגביית האגרת הזאת, למרות פסיקת בג"ץ שניתנה בנושא.

יותר מעשר עתירות מנהליות הוגשו באחרונה על ידי תושבים נגד גביית אגרת השמירה על ידי הרשויות המקומיות. חלקן התמקדו בעצם גביית האגרה שלא לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים מ-2004; חלקן התבססו על עצם חוקיות הגבייה בשנת 2011.

עם תחילת האינתיפאדה בשנת 2000 ביקשו הרשויות המקומיות ממשרד הפנים להעביר חוקי עזר עירוניים שיאפשרו להן לגבות כסף לתגבור האבטחה. משרד הפנים קבע אז שהאגרה מיועדת למימון שמירה וביטחון מיוחדים, שלא נכללו בתקציב הרגיל של הרשות.

בשנת 2004 הגדיר מנכ"ל משרד הפנים הגבלים על אגרה זו: עליה להיות מופקדת בקרן ייעודית, שתשמש רק לעניינים ביטחוניים (פח"ע), וכל הכנסותיה יופקדו בחשבון בנק נפרד כדי לאפשר בקרה על השימוש בכספיה. מכיוון שהאישור לאגרה הותנה במצב הביטחון, נקבע שיש לתחום את תקופת תוקף חוק העזר.

דו"ח מבקר המדינה מ-2005 ביקר את גביית אגרות השמירה והשימוש שחלק מהרשויות עשו בכסף. "השימוש בכספי האגרה להעסקת פקחים, שנתקבלו לתפקידי שמירה ואבטחה, גם במשימות פיקוח ואכיפת חוקי עזר... נוגד את ייעודה של האגרה", נכתב בדו"ח.

בדצמבר 2009 קבע השופט העליון אליקים רובינשטיין, בפסיקה בעתירה לבג"ץ נגד עיריית חולון, שבתוך שנה על משרד הפנים לקבוע נהלים ברורים "בכל הנוגע לסוג הפעילות הביטחונית שרשות מקומית מוסמכת או אינה מוסמכת לקיים... ולסוגיית מימונה באמצעות היטל מיוחד".

בפסק הדין נקבע שעל עיריית חולון לפעול לפי הנחיות משרד הפנים, אך ההנחיות לא יצאו, וחלק מהרשויות המקומיות ממשיכות לגבות אגרות שמירה. זה קורה בהוד השרון, רחובות, ראש העין, מודיעין, עכו, קריית ביאליק ועוד.

לדברי עו"ד מוטי איצקוביץ, שעתירתו הוכרה כתביעה ייצוגית נגד גביית האגרה בנס ציונה, "ההיטל נותן אפשרות להוציא שירות עירוני כתקציב נוסף, ובעצם להכניס עוד הכנסה לרשות. הדרך לממן שירותים כאלה (ביטחון ושמירה, ג"כ) הוא בהעלאת ארנונה, אבל זה תמיד יוצר הדים ופוגע בעירייה. כל מערך האבטחה העירוני, שפעם מומן מהארנונה, עבר להיות ממומן מהאגרה". משרדו של איצקוביץ הגיש עתירות נוספות בעניין האגרה באשדוד, אבן יהודה, רחובות, ומודיעין-מכבים-רעות.

בעיריות מסבירים את המשך גביית האגרה ברצון להמשיך ולספק לתושבים שירותים שהתרגלו להם, בעיקר סיירת עירונית שנענית לקריאות במוקד ושירותי אבטחה בגנים. בחלק מהרשויות נוצלו הכספים גם לפעולות לשמירת סדר במוקדי בילוי. מנכ"ל עיריית רחובות, דורון מילברג, התייחס למחסור בכוח האדם במשטרה ואמר ש"במציאות הקיימת השיטור העירוני הוא כלי הכרחי".

במרכז השלטון המקומי מפנים אצבע מאשימה אל משרד הפנים. "בג"ץ פסק שעליו להסדיר זאת עד לסוף דצמבר 2010, ועד היום לא נעשה דבר", מסביר שרון עזריאל, הממונה על הביטחון בשלטון המקומי. "באגרת השמירה ניתן להקים סיירות ביטחון ברוב היישובים. מבדיקה שערכנו, התושבים מעוניינים לשלם את האגרה, כי זו הדרך היחידה שלהם לקבל ביטחון".

ממשרד הפנים נמסר כי "מונה צוות בין-משרדי, אך הוא טרם סיים את עבודתו בנושא". לדברי גורמים במשרד, בית המשפט לא חייב אותו לקבוע נהלים, אלא פסק שללא נהלים לא ניתן לגבות אגרת שמירה בחולון. לדבריהם, בפסק הדין נקבע כי "בתום תקופה זו, יבחן משרד הפנים את המשך פעילות הסיירת בחולון והמשך מימונה בהיטל מיוחד. ברי לנו שייתכנו להכרעה זו השלכות רוחב מעבר לחולון".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו