בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים

המומחים מצביעים על שלושה גורמים אפשריים למחסור אפשרי במזון בעולם, שיביא לעליית מחירי המוצרים: גידול מהיר באוכלוסייה; שינויי אקלים שיקשו על מלאכת הגידול; ומחסור גובר בקרקעות חקלאיות

תגובות

ישראל תצטרך להיערך בשני העשורים הקרובים לקשיים אפשריים בהשגת מוצרי מזון חיוניים - כך צפויים להזהיר מומחי חקלאות ומזון מהארץ ומהעולם בתערוכה החקלאית השנתית "אגרומשוב", שתיערך השבוע בתל אביב בחסות משרד התמ"ת וארגון חקלאי ישראל.

המומחים מצביעים על שלושה גורמים אפשריים למחסור אפשרי במזון בעולם, שיביא לעליית מחירי המוצרים: גידול מהיר באוכלוסייה; שינויי אקלים שיקשו על מלאכת הגידול; ומחסור גובר בקרקעות חקלאיות. באשר לזווית הישראלית, החשש הוא שישראל תתקשה בהשגת מוצרים בסיסיים לנוכח העובדה שהיא נסמכת לגמרי על ייבוא בכל הנוגע לגרעינים - חיטה, שעורה ותירס. אחת ההמלצות תהיה לשקול החלפה של חלק מהגידולים החקלאיים הקיימים בישראל בגידול חיטה.

פרופ' חיים רבינוביץ מהפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית יעמוד בראש אחד הדיונים בתערוכה, שבה ישתתפו בין השאר שרי החקלאות של ישראל, רוסיה וברזיל.

לדברי פרופ' רבינוביץ, כיום יש מספיק מזון כדי להאכיל את אוכלוסיית כדור הארץ, אך יש קושי לחלקו באופן שוויוני. קושי זה נובע בין השאר מעליית מחירי המזון. "על פי נתונים של ארגון המזון העולמי, בכל שעה מתים ברחבי העולם 700 ילדים כתוצאה מרעב או ממחלות הקשורות במחסור במזון", אומר רבינוביץ.

המחסור הזה צפוי לגדול לנוכח שינויי אקלים שיביאו להתרחבות האזורים הצחיחים ולהקטנת השטחים שמתאימים לגידולים.

"במציאות כזו עשוי להיווצר מצב שבו מדינה כמו ארה"ב תצטרך לבחור אם לספק חיטה למדינות רעבות הסמוכות אליה, או לספק חיטה לישראל; היא תעדיף כנראה את מי שקרוב אליה", מעריך פרופ' רבינוביץ. "ישראל צריכה להיערך לרגע שבו היא תידרש לספק לעצמה גידולי גרעינים כמו חיטה, שהם מקור חיוני לאנרגיה. ייתכן שיהיה צורך לשקול לוותר על גידולים כמו גרעיני חמניות וכותנה בעמק יזרעאל לטובת גידול חיטה. ייתכן שישראל גם תצטרך להחליט שהיא מצמצמת את ייצוא המזון כדי לספק אוכל לאוכלוסייה הגדולה שתחיה בין הים לירדן בעוד שני עשורים".

לדברי רבינוביץ, משרד החקלאות יצטרך לבחון פעולות נוספות אל מול משבר האקלים, ובכלל זה מחקר גנטי שיאפשר פיתוח זני חיטה עמידים יותר לתנאי יובש.

החודש פרסם משרד המדע של ממשלת בריטניה את אחד הדו"חות המקיפים שפורסמו באחרונה על מצב אספקת המזון בעולם. מהדו"ח עולה שבארבעת העשורים האחרונים גדל היקף ייצור המזון ב-115%, אך היקף האדמות המתאימות לעיבוד חקלאי גדל רק ב-8%. משמעות הדבר שיהיה צורך לייצר יותר ויותר מזון על אותן קרקעות, שיסבלו מניצול יתר שיחשוף אותן לזיהום סביבתי ותהליכי סחף והידלדלות.

הדו"ח הבריטי מבליט בעיה נוספת, והיא אובדן חלק ניכר מהמזון - הן במהלך תהליכי הגידול והן כתוצאה מצריכת יתר במדינות העשירות. על פי ההערכות, במדינות העשירות הופך כשליש מהמזון לפסולת כתוצאה מתכנון לקוי של קניית מזון, או בישול והכנה של כמויות מזון גדולות מדי.

באחרונה החל המשרד להגנת הסביבה בקמפיין ציבורי למניעת קנייה בזבזנית של מזון, לראשונה בישראל. על פי סקר שערך המשרד, כל משפחה ממוצעת בישראל משליכה מדי חודש לפח מזון בשווי 350 שקלים. 89% מהנשאלים בסקר השיבו שהם זורקים מזון מאחר שקנו יותר ממה שהם צורכים. על פי הערכת המשרד, 30% מהפסולת העירונית בישראל הם מזון שהפך לא שמיש, בין השאר בגלל אחסון לקוי.



שדות דגן בארה''ב. אחת הסיבות למשבר המזון הצפוי היא מחסור גובר בקרקעות חקלאיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו