טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיחת היום | "רות הלפרין-קדרי, מרצה לא יכול להתעסק עם סטודנטית?"

שיחת היום

תגובות

אתמול חשף "הארץ" את התגלגלותה של פרשת היחסים הבעייתיים בין מרצה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית לבין סטודנטית במחלקה. תחילה התייחסה האוניברסיטה לתלונותיה של הסטודנטית כלפי המרצה, לפיהן התעמר בה לאחר שהסתיימו יחסיהם, בביטול, אחר כך פיטרה את המרצה, ולבסוף הובילה לפשרה שהחזירה את המרצה ופיצתה את המתלוננת.

פרופסור רות הלפרין-קדרי היא ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ומומחית לדיני משפחה ולתיאוריות פמיניסטיות של המשפט. הלפרין-קדרי גם חברה בוועדת המומחים של האו"ם המפקחת על יישום האמנה הבינלאומית לביעור אפליה נגד נשים.

פרופ' רות הלפרין-קדרי, אז מהיום אסור יותר למרצים/ות להתאהב בסטודנטיות/ים?

"תראי, זה ממש אירוני - הלוא ראשיתה של האקדמיה נעוצה בסיפור כזה בדיוק, בין מרצה לסטודנטית. זה הסיפור של הכומר והפילוסוף הצרפתי פייר אבלאר שהתאהב נואשות בתלמידתו ונישא לה בסתר. אהבתם האסורה הסתיימה בטרגדיה. מובן שהיום הכל השתנה".

אני שומעת בקולך הד של געגוע לרומנטיקה?

"במובנים מסוימים, אבל לא באמת. אני בהחלט רואה אפשרות למקרים חריגים שיתקיימו בהם מערכות יחסים אותנטיות, חפות לחלוטין מניצול לרעה. מדובר בהתנהגות אנושית וייתכנו מערכות זוגיות כאלה, שלמרות שהן עונות פורמלית על ההגדרה המשפטית של 'יחסי כוח', תתקיים בהן זוגיות שוויונית. אבל אין ברירה - לנוכח הנורמות הישנות וניצולן לרעה, החברה חייבת לגבש לעצמה כללים שיגוננו על חלשים וחלשות ויקדמו את השוויון המגדרי".

וממילא עכשיו כבר אסור, לא?

"מבחינת החוק, או מבחינה חברתית?".

שאלה מצוינת.

"ובכן, צריך לעשות הפרדה בין ההתייחסות הנורמטיבית במסגרת החוק לבין הנורמות החברתיות. בין שתי אלה קיים היום פער גדול, שנוצר מפני שהמחוקק הגיע להכרה בכך שהנורמות החברתיות מנוצלות לרעה. אותן נורמות המהוות את בסיס המפגש בין גברים לנשים בחברה עלולות לגרום נזק לנשים. כלומר שהסיכון בפגיעה גדול יותר מהרצון לתת לגיטימציה לסיפורי אהבה".

את מתנסחת בזהירות רבה, אבל את יודעת היטב שדווקא באוניברסיטה קשה להפריד בין רומן אמיתי לבין ניצול כוח. הלוא מדובר במקום המפגש הכי תוסס, צעיר ומסקרן בין המינים.

"נכון. אפשר להשוות את האוניברסיטה למצב שהיה קיים בצה"ל. אלה שתי המסגרות המשמעותיות ביותר שנוצרים בהן קשרים חברתיים ואינטימיים ורומנטיים - ברוב המקרים בין אנשים פנויים המעוניינים בקשר. אבל לגבי שני העולמות האלה, החברה הישראלית, שעברה תהליך התבגרות, הגיעה גם להכרה שיש כאן גם מצבים קיצוניים של יחסי כוחות. גם בצה"ל וגם בעולם האקדמי טבועים מלכתחילה יחסי כוח לא שוויוניים, שעלולים להיות מנוצלים לרעה. בשניהם כמעט תמיד האדם בעל העוצמה, הסמכות והמרות, הוא הגבר".

אולי בצה"ל היה יותר קל למשטר את הנורמה החדשה.

"נכון. יחסי הכוח באקדמיה סמויים יותר, אבל משמעותם לפעמים יותר גדולה. למשל, כשמדובר במנחה לדוקטורט, עוצמתו, מבחינת קביעת כל מסלול החיים, מגלמת שליטה שקשה להשוותה לכל יחסי עובד-מעביד אחרים. שליטה של מנחה על חייו ועתידו של המונחה, בעיקר בתואר מתקדם, היא עצומה ועלולה, אם תנוצל לרעה, להיות גורלית. היתרון של הצבא טמון בנראות של ההיררכיה ובכך שכלליו נוקשים ומיושמים. האקדמיה היא מוסד שמעצם טבעו פחות מוכן לקבל הסדרה של כללי התנהגות ופיקוח עליהם. אני בהחלט רואה בפתיחת הכללים האלה מחדש באוניברסיטאות סימן לבגרות של החברה הישראלית".

אני שומעת הרבה מצעירים תגובה של כעס ובהלה. מה אתן רוצות, הם אומרים. גם להיות מוגנות בחוק וגם להיות דעתניות ומצליחות וחזקות. גם לבוא במחשוף סקסי וגם אל תיגעו בי. הם נשמעים די מבוהלים, בעיקר ממה שהם רואים כשימוש לא תקין במעטפת ההגנה, לצורכי משחק באותם כללי כוח עצמם. כלומר, יש להם תחושה שחברותיהם הצעירות רוצות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

"כלומר, הם אומרים, החוק הלך רחוק מדי".

לא החוק. הנשים.

"כן, אבל הסיטואציה החדשה הזאת אפשרית רק בגלל החוק, כי הוא זה ששם את נקודת האיזון במקום שמעניק יותר כוח לנשים, וזה באמת מכניס לחרדה את אלה שהיו עד עתה בעלי הכוח. זה מאוד מובן ומאוד אופייני לתקופת מעבר. המטוטלת נעה בעצבנות".

השאלה היא אם תנועת המטוטלת הזאת לא מטילה על הנשים, שאכן קיבלו סוף-סוף זכות חשובה, גם אחריות?

"עם זה אני מסכימה. אני בהחלט חושבת שמוטלת כאן אחריות על נשים. דווקא לנוכח המציאות המשתנה הן צריכות לבדוק את עצמן ולהיות מודעות".

ייתכן שנפתחת כאן חזית חדשה, שונה מן הקודמת, של מלחמה בין המינים?

"ייתכן. אני חושבת שבשלב זה כולם מבולבלים. גברים ונשים. זהו דור שגדל על הנורמות הקודמות והערכים המסורתיים, ועדיין רואה במדיה את כל הסטריאוטיפים השמרניים, והרומנטיקה שלהם נצבעה בצבעי הכוח, ופתאום כללי המשחק השתנו קיצונית. מנקודת מבטם הדבר נעשה במהירות, בלי הכנה חברתית ובסתירה מוחלטת לסביבה המקצינה יותר מאי פעם את הפורנוגרפיה כאפשרות כמעט בלעדית של ארוטיקה (ובתחום הזה הלוא יחסי הכוח לא ישתנו לעולם). יש כאן חוסר התאמה קיצוני בין הנורמות המשפטיות לבין המסרים והנורמות החברתיות, וייתכן שיש נשים שמנצלות את הפער הזה באופן לא הוגן. ועדיין האפשרות הזאת עדיפה על מה שהיה קודם. אין מה להשוות בין הפגיעה שחלק מהגברים חווים כעת לבין נזקה ועוצמתה של הפגיעה שחוו, ועדיין חוות, הנשים".



רות הלפרין קדרי. 'אני חושבת שבשלב זה כולם מבולבלים. גם הגברים וגם הנשים. פתאום כללי המשחק השתנו קיצונית'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#