בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבירמה גולן | מין עם תלמידה לא יכול להיות בהסכמה

שיעור בסוציולוגיה

תגובות

אם יש דבר שאפשר ללמוד מההסתבכות הזאת, כותרתו תהיה כשם השיעור שאורטל בן דיין למדה אצל הפרופסור גדעון ארן, "סוגיות נבחרות בסוציולוגיה של החברה הישראלית". דומה שאין היבט מבולבל ודו-פרצופי של החברה הזאת, ובמיוחד של השפיץ האקדמי שלה, שלא בא לידי ביטוי בפרשה.

אי אפשר, ולא צריך, לפענח איך התרחש החיבור בין ארן לבין בן דיין. איש פרט לשניהם לא יודע מה ואיך קרו הדברים, וגרסותיהם סותרות ממילא. גם מי שסבור (כמו הח"מ), שצעירה נבונה חייבת להיזהר כמו מאש מהתאהבות במרצה נשוי (ועוד בכזה שמעליב ומקנטר, ומנימוקים סטריאוטיפיים מביכים כמו "המזרחית הקטנה מהפריפריה שהוחמאה"), מוטב שיזכור שזוגות רבים ממכריו, באקדמיה ומחוץ לה, התחילו כך, ואיש אינו מנדה אותם. במקרים אחרים, כו---לם יודעים שלמרצה ההוא היה רומן עם הסטודנטית ההיא, וההיא, וחוץ מרכילות נלהבת לא קורה דבר.

אלא שההגדרה "רומן", או "יחסים בהסכמה", מטעה. הגושפנקה שמקבלים הזוגות-בדיעבד לא סותרת את העובדה, שבין מרצה בכיר ומנחה מבוקש, שמעמדו באוניברסיטה אדיר, לבין סטודנט/ית כלשהם - לא ייתכנו באמת יחסים "בהסכמה". אמנם פילוסופיית שוויון הוא ערך שהגדרותיו מורכבות, ופסיכולוגית חבל שהתקינות הורגת את המתח המיני וההתאהבות, אבל החוק לא מעוניין, ובצדק, בהתפלפלות הזאת.

בעיני החוק, הסכמה מתקיימת רק בין שני אנשים שווים, ובין אדם שיכול לבנות או לרסק קריירה לבין האדם התלוי בגחמותיו במסגרת האקדמית הקטנה והסגורה - אין בדל שוויון. די לראות איך דוקטורנטים שהמנחה שלהם פוגע בהם או מנצל לרעה את עבודתם וכישרונם סובלים בשתיקה, כי אף מנחה אחר לא יקבל אותם לאחר שחל קרע בינם לבין אחד מעמיתיו.

סוציולוגים אמורים להיות ערים לשינויים החלים בחברה, ומפרופסור לסוציולוגיה אפשר לצפות שיבין שהסתבכות ביחסים טעונים עם סטודנט/ית היא טאבו. הוא אמור גם להבין שבחברה שהוא מומחה לה מתחולל מעבר דרמטי משוביניזם כוחני ופרוע לנורמות חדשות, המעוגנות בחוק. ניתן להניח שהפרשה לימדה אותו להיזהר. גם אחרים ודאי ילמדו מכך שיעור.

מי שכנראה לא למדה סוציולוגיה היא האוניברסיטה עצמה. זו נעה מהתעלמות לחרדה, מהתראה לענישה חמורה שריסקה את הקריירה של ארן וממנה לפשרה תמוהה שמגוננת עליו בבהילות, מפצה בכסף ומשאירה את בן דיין חשופה. יותר מכל בלט היעדרה של עמדה נורמטיבית אחידה. מתברר, אפוא, שהאוניברסיטאות עדיין לא יודעות איך, לעזאזל, להתאים את מבנה הכוח האקדמי לנורמות המשתנות בחברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו