בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

02.03.1948/עונש חמור להורי עריק מראשון לציון

היום לפני 63 שנה:

תגובות

הרוחות סערו בראשון לציון בבוקר ה-2 במארס 1948. בכל מקום ברחבי המושבה נתלו מודעות שבישרו על פסק הדין שניתן לשרה ועזרא מאירוביץ, הזוג, תושבי ראשון, שנמצאו אשמים במשפט שערכו אנשי המושבה על שעזרו לבנם אורי לערוק משירות צבאי ובגלל "הטעייה במזיד של ועדת הביטחון לשם הבטחת עריקותו", דיווח "הארץ" למחרת. ההורים פנו לוועדת הביטחון בראשון ו"הבטיחו כי בנם יתייצב לגיוס לאחר שישלים את חוק לימודיו בתל אביב ועל סמך זה ניתנה לו ארכה", הסבירה הידיעה. במקום זאת, אורי מאירוביץ נמלט ללונדון.

פסק הדין קבע כי "על ההורים להחזיר את בנם בתוך שישה שבועות מיום פרסום פסק הדין", דיווח "הארץ". "כן נקבע תשלום קנס של 1,000 לא"י לצרכי הבטחון והחרמת דירתם בשביל תפקידי הביטחון. אם לא יובא הבן עד המועד שנקבע, יגדל הקנס ב-2,000 לא"י נוספות וכן יפוטר האב מן השרותים ב'כרמל מזרחי' ועוד. הבן ייחשב עריק וישללו ממנו כל זכויותיו ולא יוכל לשוב למולדת".

העונש, סיפר העיתון כמה ימים אחר כך, "נתקבל בסיפוק כללי, משום שהבריות הרגישו שכאן אחזו באמצעים חריפים לא רק נגד פורצי הגדר הקטנים, אלא גם נגד בית-אב מכובד ובעל קשרים טובים". אלא שימים ספורים אחרי שהתקבל, מרכז המפקד ביטל את פסק הדין. "הנימוק לצעד זה היה פורמאלי", הסביר "הארץ", אחרי שהתברר שהמשפט שנערך בראשון נערך "ללא קביעת פרוצדורה וחוקים". כשלושה חודשים חלפו באותה עת מאז יצאה פקודת הגיוס, ופרוצדורה וחוקים כאלו עדיין לא היו קיימים. "אנשי ראשון לציון פעלו על דעת עצמם. פסק דין זה היה בבחינת תגובה ספונטאנית של דעת הציבור הנרגז, שלקח עניין זה לידו".

עם ביטול פסק הדין, קהל רב של הוריי מגויסים התאסף למחאה בבית העם בראשון. הם דרשו למלא את פסק הדין במלואו גם לאחר שיו"ר האספה קרא באזניהם מכתב מאת סבו של אורי מאירוביץ, מנשה מאירוביץ, ובו הוא מבטיח כי נכדו "ישוב מלונדון ויתייצב לשורת העם".

"הארץ", במאמר מערכת, גילה הבנה לאנשי ראשון. אמנם, הם שגו בכך ששפטו את הורי העריק ללא סמכות חוקית; אך שגיאתם זו "היתה בהתאמה לרגש הצדק הטבעי וההגיוני של עם שנמצא במצב חירום" - ונוכח היעדר מנגנון מוסדי לאכיפת צו הגיוס. שגיאת המוסדות, נכתב במאמר המערכת, חמורה בהרבה מזו של אנשי ראשון, כי היא נעוצה ב"הזנחת תפקידם ובחוסר הבנת התנאים היסודיים למילוי חובה ממלכתית... תושבי ראשון ניסו ללא רשות לסתום פרצה, שהמוסדות השאירוה פתוחה בחומת הגיוס. אם טעו, היו סיבות מוצדקות לטעותם. אבל אי אפשר להצדיק את המוסדות. שלושה וחצי חודש עברו מאז התחלת מפעל הגיוס. אם במשך תקופה זו לא ידעו להקים את המנגנון המשפטי להענשת העבריינים - מה פלא, אם גורמים אחרים מנסים לפעול במקומם?".

אורי מאירוביץ ככל הנראה לא היה העריק היחיד; אמנם, כפי שציין העיתון, "ביישוב שוררת משמעת לאומית במידה רבה מאוד". אבל "בכל חברה וחברה יש פורקי עול, ואם מרשים להם להפר את החוק ללא עונש, הרי מהר יימצאו אחרים שיחקו את דוגמתם". על מוסדות השלטון ללמוד כי "שום הנהגה אינה מסוגלת לנהוג בלי אדמיניסטרציה ובלי מנגנון ביצוע", אפילו ביישוב היהודי המאוחד.

חלף חודש, ומרכז המפקד לשירות העם של הסוכנות היהודית לארץ ישראל והוועד הלאומי לכנסת ישראל הלכו בדרך זו, והודיעו רשמית, ב-13 באפריל, על הקמת "בית דין עליון בעל סמכות יחידה לדון ולפסוק בכל המקרים אשר יובאו לפניו... בקשר עם עבירה על הוראות בהכרזות של צו התייצבות". שבוע אחר כך דיווח "הארץ": "נודע לנו, כי הצעיר בגיל הגיוס אורי מאירוביץ, מראשון לציון, שבשעתו הודיעו עליו שערק לחוץ לארץ, חזר לארץ ישראל, התגייס מיד ונמצא עכשיו במחנה אימונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו