בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האוניברסיטה העברית שילמה לסטודנטית שהתלוננה כי מרצה ניהל עמה רומן

במסגרת הסכם גישור בין הצדדים בוטל הליך משמעתי נגד המרצה

19תגובות

האוניברסיטה העברית בירושלים שילמה כ-38 אלף שקלים לסטודנטית אשר התלוננה כי המרצה שאצלו למדה בחוג לסוציולוגיה ניהל עמה קשר אינטימי והתנכל לה בהמשך. זאת, במסגרת הסכם גישור בין הצדדים, שנשמר עד כה בחשאיות. התשלום לסטודנטית, אורטל בן דיין, הוגדר כפיצוי "על ההפרעה שנגרמה ללימודיה".

עוד נכללת בהסכם הכרה רשמית בנכונות פרטי התלונה שהגישה בן דיין, ומנגד - בוטל ההליך המשמעתי נגד המרצה, ד"ר גדעון ארן. על פי האוניברסיטה, ההסכמות שהושגו בגישור "מספקות את האינטרס הציבורי".

הפרשה, הנחשפת לראשונה במלואה ב"הארץ", כללה הליכים משפטיים מפותלים, במסגרתם קבע בית הדין המשמעתי של האוניברסיטה כי התנהגות מהסוג שבה הודה הנתבע, מעבר לפסול האנושי שבו, מהווה ניצול לרעה של סמכותו ומעמדו כמורה?. כאמור, בסופו של דבר, בהליך גישור בוטלו ההליכים המשמעתיים נגד ד"ר ארן, שקיבל אחריות על מעשיו, בעוד שבן דיין מקבלת פיצוי כספי.

בשבוע שעבר הרשיע בית הדין המשמעתי של האוניברסיטה העברית את פרופ' אייל בן-ארי, מרצה אחר במחלקה לסוציולוגיה, ב"קיום יחסים אינטימיים תוך ניצול יחסי מרות בכמה פרשות עם סטודנטיות שאותן הנחה. על רקע הטיפול המשמעתי הנחרץ בפרופ' בן-ארי, נדמה כי התנהלות האוניברסיטה בתלונה נגד ד"ר ארן יכולה לעורר תהיות. "בסופו של דבר, האוניברסיטה טיפלה בשתי הפרשות האלה רק לאחר שנחשפו בתקשורת. כעת היא רוחצת בניקיון ידיה, אבל הצדק שנעשה היה בלית ברירה", אומרת בן דיין, שסיימה את לימודי התואר הראשון והשני בהצטיינות.

תחילת הפרשה לפני כחמש שנים, כאשר בן דיין התלוננה כי ד"ר ארן קיים עמה "יחסים אינטימיים בהסכמה", כפי שנכתב בהסדר הטיעון שהושג באחד משלבי הטיפול המשמעתי בארן. יחסים אלה התקיימו בזמן שבן דיין, אז בשנה השנייה ללימודי התואר הראשון, למדה אצל ארן את הקורס "סוגיות נבחרות בסוציולוגיה של החברה הישראלית".

ברשימה שפרסמה בן דיין כעבור שנתיים, בסוף מאי 2008, באתר האינטרנט "העוקץ", היא כתבה ש"באחת הפעמים אמר שרמת האוניברסיטאות בארץ יורדת ככל שיש בהן יותר מזרחים. כשהתרגזתי ראיתי שזה מדליק אותו ולא רק מבחינה סוציולוגית-מחקרית". השבוע היא סיפרה: "מצד אחד התווכחתי עם ד"ר ארן המון, ומצד שני - הרגשתי מאוד מוחמאת, מההכרה שנותן לי מרצה בכיר. עבורי, כאשה מזרחית מהפריפריה, דור ראשון להשכלה גבוהה, ההכרה בדעות שלי היתה מאוד משמעותית. התחלנו לשתות קפה בקפיטריה, ואז גם התחילו ההצעות הרומנטיות והמיניות". ברשימה ב"העוקץ" כתבה על כך בן דיין כי "דיון אינטלקטואלי הפך לפלרטוט קטן שהפך להיות רומן קטנטן (...) ההתעניינות הלא-אקדמית הזו החמיאה לי יותר מכל ציון מעולה שקיבלתי". הקשר האינטימי בין השניים נמשך כחודש וחצי.

הפרסום באינטרנט חולל סערה

הרשימה באינטרנט, שזכתה למאות תגובות ועוררה דיון ציבורי, היתה בין הגורמים המרכזיים לחשיפת התלונות על פרופ' בן-ארי. ב-20 במאי 2008, כמה ימים לפני הפרסום, כתב ארן לבן דיין באי-מייל: "(אני) משוכנע שפתיחת העסק בשלב זה תפגע בכל המעורבים, תגביר את מבוכתך מצד אחד ותגרום לי נזק של ממש מצד שני (...) הסברתי בשיטתיות וסבלנות - לא עזר. ביקשתי וביקשתי - לשווא. חבל. פגעת בכבודי, באמת כפי שאני רואה אותה, בתפישת הצדק שלי, ביחסי עם מיטב החברים, במעמדי במוסד. חבל. את משחררת עצמך מכל אחריות, משרתת אינטרסים לא לך ומחוללת דינמיקה שיש בה הרבה זדון, טיפשות והיסטריה, ושבמהרה תצא משליטתך. חבל. לא יכול שלא לפרש את התקשרויותייך בימים האחרונים פנייתך לראש המחלקה הפרסום בעיתון, אלא כהכרזת מלחמה. חבל".

בתגובה לאי-מייל, כתבה בן דיין לארן כי "בשל האופי האלים של מכתב זה ובשל פנייתך הטלפונית שנעשתה בטון מאיים, אבקש שלא תפנה אלי יותר בשום צורה ואופן". העתק נשלח גם לראש המחלקה לסוציולוגיה דאז, פרופ' זלי גורביץ - אשר לא הגיב. כעבור כמה ימים פנתה בן דיין, אז מאסטרנטית במחלקה, פעם נוספת לפרופ' גורביץ, ששוב לא הגיב.

השבוע אמר פרופ' גורביץ כי "ניסיתי לגשר בין אורטל לגדעון, וזה לא צלח. השתדלתי כראש מחלקה להגן עליה, וגם על גדעון ואיל בן ארי, ופירושו היה לאפשר לדברים לבוא על פתרונם בדרך של פיוס והסכמה. העניין (כלומר הקשר בין ארן לבן דיין, אק) בראשיתו לא היה ברור, ולא חשבתי שמתפקידי להגיש תלונה".

בניגוד לפרופ' גורביץ, החליט מי שהחליפו בראשות המחלקה לסוציולוגיה, פרופ' גד יאיר, להגיש דיווח לנציבת התלונות באוניברסיטה, פרופ' אסתר שהמי, על "יחסים בלתי הולמים בין מרצה לסטודנטית". ואולם, לאחר בדיקה קצרה, הודיעה ביוני 2008 האוניברסיטה לבן דיין שהגיעה למסקנה כי אין במקרה "תשתית עובדתית של ניצול יחסי מרות, המהווה יסוד הכרחי לעבירה של הטרדה מינית במסגרת הלימודים", אלא מדובר ב"רומן בהסכמה מלאה, ללא כפייה או ניצול של המעמד. מכאן עולה שאין מדובר בהטרדה מינית". השבוע הוסיפו באוניברסיטה כי להחלטה שאין מדובר בהטרדה מינית תרמה גם העובדה ש"לא היתה תשתית ראייתית להאשמה זו".

עוד נכתב לבן דיין כי למרות ש"במערכת היחסים שהתקיימה ביניכם אין משום עבירה, אנו סבורים שרומן בין מורה לתלמידה הינו בלתי הולם. בכוונת פרופ' שהמי לפנות לרקטור, כדי שיוציא הבהרות והנחיות מתאימות". לדברי בן דיין, רק לאחר שהביעה את התנגדותה, אליה הצטרפה גם "שדולת הנשים", החליטה האוניברסיטה להעביר את המקרה לוועדת משמעת. הטענות של בן דיין על הטרדה מינית והתנכלות נדחו.

בפברואר 2009 הגישה האוניברסיטה נגד ד"ר ארן קובלנה לבית הדין המשמעתי על "התנהגות שאינה הולמת עובד אקדמי". כעבור כשלושה חודשים הוגש לבית הדין הסדר טיעון, במסגרתו הודה ארן בביצוע העבירה.

בהסדר הטיעון נכתב, כי במהלך הקשר האינטימי בין ד"ר ארן לבן דיין, כמו גם בשנתיים שלאחר סיומו, "הנתבע שוחח עם אנשים אחרים במחלקה לסוציולוגיה - לרבות מרצים שהמתלוננת למדה בקורסים שלהם - על יחסיו עם המתלוננת (...) הנתבע עשה כן בהתעלם מבקשותיה של המתלוננת".

עוד נכתב בהסדר הטיעון, כי "לאחר סיום הקשר האינטימי, המשיך הנתבע לנהוג במתלוננת ולהתבטא כלפיה בדרכים לא ראויות שגרמו לפגיעה בה. לאחר שנודע לנתבע שהמתלוננת עומדת לפרסם רשימה על הקשר שהיה ביניהם, הוא ניסה להניאה מלעשות כן, תוך שהתבטא באוזניה ובאוזני אחרים באופן שפגע בשמה הטוב וגרם לה לחוש מאוימת". כמו כן נכתב שד"ר ארן "מכיר בכך שנהג בעניינים הקשורים בפרשה זו באופן בלתי ראוי, ומצר על הפגיעה שנגרמה כתוצאה מכך".

העונשים שנקבעו בהסדר הטיעון היו קלים יחסית: נזיפה בכתב, קנס כספי בגובה משכורת חודשית, פסילה מלכהן כחבר בוועדות האוניברסיטה למשך שנתיים, ועונש על תנאי למשך ארבע שנים - הרחקה לשנה, ללא תשלום משכורת - אם יורשע פעם נוספת בעבירה על "התנהגות שאינה הולמת".

נמתחה ביקורת על הסדר הטיעון

בפסק הדין של בית הדין המשמעתי, שהתקבל בסוף מאי 2009, נמתחה ביקורת על הסדר הטיעון. "ציינו שהעובדות שאינן במחלוקת ושבהן הנתבע הודה, די בהן והותר כדי להרשיעו בעבירה של התנהגות בלתי הולמת", כתבו אז חברי בית הדין, "עם זאת ציינו כי לדעתנו העונש שעליו הוסכם אינו תואם את העובדות". בעקבות כך, הוחמר מעט העונש על ד"ר ארן: במקום הרחקה על תנאי למשך שנה, המוגבלת לארבע שנים, הוחלט על פיטורים על תנאי, ללא הגבלת זמן.

"סברנו אז, ואנו סבורים גם עתה, שהעובדות שבהן הנתבע הודה הן חמורות ביותר", כתבו בהחלטתם חברי בית הדין - הפרופסורים סיליה פסברג ודוד ליכטנשטיין ונציגת הציבור, עו"ד רפאלה חרל"פ: "ההתנהגות שבה הודה הנתבע היא התנהגות לא הולמת באופן קיצוני, וכשהיא מופנית כלפי תלמיד, קשה לחשוב על התנהגות חמורה ממנה. ההשפלה וההתנכלות שמאפיינות את התנהגותו הנמשכת של הנתבע הן בלתי נסבלות בחברה בכלל. אך חומרתן רבה שבעתיים במסגרת מוסד אקדמי".

ד"ר ארן ועורכי דינו ערערו על ההחלטה. בהמלצת האוניברסיטה, הועבר התיק לתהליך גישור, שניהלו פרופ' מרדכי מירוני ובתו, הילה. ביוני 2010 נחתם הסכם הגישור בין האוניברסיטה לבן דיין. "החשש שלי ושל גורמים אחרים באוניברסיטה שתמכו בי, היה שכעת נצטרך לחזור לנקודת ההתחלה. אחרי שנתיים בהן הפרשה נגררה ונמשכה, כבר לא היה לי כוח יותר. הייתי מותשת", אומרת בן דיין.

על פי הסכם הגישור, אשר נחתם עם בן דיין אבל עסק למעשה בהליכים המשמעתיים נגד ד"ר ארן, הסכים המרצה לסוציולוגיה "לחתום על מכתב מפורט, המופנה לרקטור האוניברסיטה, בו הוא מקבל אחריות על תוכן הסדר הטיעון".

במקביל, שלחה האוניברסיטה שני מכתבים - לד"ר ארן ולבן דיין. הסדר הטיעון מפרט את עיקרי המכתב לד"ר ארן: הודעה כי האוניברסיטה "רושמת לפניה את קבלת "האחריות של ד"ר ארן, ומזהירה אותו מפני הישנות מקרים דומים בעתיד", הודעה כי "כתוצאה מהאירועים מושא התלונה המשמעתית, הכניסה שינויים תקנוניים ומוסדיים לגבי יחסים בלתי הולמים בין מרצים ותלמידות/ים ולגבי הטיפול בתלונות, הכרה בבשגיאות שנפלו בתום לב בהליך המשמעתי, וכן בסבל הרב שנגרם לד"ר ארן".

המכתב לבן דיין כלל "הכרה שהפרטים שנכללו בתלונתה ושמופיעים בהסדר הטיעון הם אמת", "הכרה בתרומתה של אורטל לשינוי ההתייחסות המערכתית לתלונות של תלמידות/ים ולגבי יחסים בלתי הולמים בינם לבין מרצים", הערכה על כך ש"התלוננה, למרות הקושי הרב הכרוך בכך, והכרה בסבל שנגרם לאורטל מההליכים".

בהמשך נקבע כי האוניברסיטה תפצה את בן דיין, "לפנים משורת הדין, על ההפרעה שנגרמה ללימודיה". במסגרת זו קיבלה בן דיין 37,908 שקלים, שהורכבו ממחיקת חוב על שכר לימוד בגובה כ-3,000 שקלים, ותשלום נוסף של כ?35 אלף שקלים.

על סמך שלושת המכתבים - זה של ד"ר ארן לאוניברסיטה, והשניים של האוניברסיטה לד"ר ארן ולבן דיין - נקבע כי יבוטלו ההרשעה והעונשים שהוטלו על ידי בית הדן על ד"ר ארן. בהסכם הגישור נטען כמה פעמים כי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים "מספקות את האינטרס הציבורי של האוניברסיטה בטיפול בתלונה". בהודעת האוניברסיטה על סיום הפרשה לא הוזכרו הסדר הטיעון והחלטת בית הדין המשמעתי, אלא רק ש"במהלך הטיפול התקיים הליך גישור בין כל המעורבים, שהסתיים בהסדר המוסכם על הכל". בין השאר נימקה אז האוניברסיטה את ההסכם ב"הכרה כי עדיף לסיים את הסכסוך בהסכמה". הודעת האוניברסיטה אינה מזכירה גם את שמו של ד"ר ארן.

"בניגוד לד"ר ארן, החלטתי שאני לא מסתתרת ושמי פורסם כבר בתחילת הפרשה. החלטת האוניברסיטה שלא לפרסם את שמו של ארן מעוררת תמיהה וחשש כי באוניברסיטה מעדיפים להמשיך ולגונן עליו", אומרת בן דיין. לדבריה, הקשר עם ד"ר ארן היה "מקרה קלאסי של ניצול יחסי מרות. איזו משמעות יכולה להיות להסכמה ?(הניתנת לקיום יחסים, אק) כאשר יש פערים גדולים כל כך בגיל, מוצא ומעמד אקדמי? ההגדרה של יחסים בהסכמה לא יכולה לכסות על יחסי כוח כאלה".

תגובת ארן: מדובר ביחסים בהסכמה

ד"ר ארן נמצא בחודשים האחרונים בארה"ב, בשנת שבתון. פרקליטו, עו"ד רונאל פישר, מסר בתגובה: "בשלב כלשהו בחייה הסטודנטיאליים, החליטה הסטודנטית למנף את יחסיה עם המרצה כדי לעשות לעצמה נפשות. הרעיון כשל עם יישומו, לאחר שנציבת תלונות לענייני הטרדה מינית מטעם האוניברסיטה מצאה שהמדובר ביחסים בהסכמה, ללא ניצול מרות וללא כפייה, וכאלה אשר לא נפל בהם כל פסול. אלא שבעקבות מהומות שהקימה הסטודנטית, והיא יודעת איך לעשות זאת, נבהלה האוניברסיטה והחליטה לנקוט שורה של פעולות נגד המרצה, שלימים נמצאו בלתי לגיטימיות, בהן העמדתו לדין והרשעתו. בסופו של יום, פסק הדין שניתן, ההרשעה וההליך כולו - בוטלו, היו כלא היו, לאחר שהתברר למשפטנים בכירים באוניברסיטה כי הם מיוסדים על התנהלות שאין ולא יכולה להיות לה כל תוקף למעט רצון להוריד מעל גבם את הסטודנטית. על כן ראתה האוניברסיטה להתנצל, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, בפני המרצה על הסבל המיותר והבלתי צודק שגרמה לו".

עוד מסר עו"ד פישר: "כל מערכת היחסים בין הסטודנטית לבין האוניברסיטה, לרבות ההשלמה עם תלונתה ההפכפכה והבלתי אמינה או פיצוי כזה או אחר שניתן לה ע"י האוניברסיטה - אינם ולא יכולים להיות עניינו של המרצה, ולא במקרה הוא אינו שותף או צד להם".

"ניכר כי הסטודנטית חשבה לנצל את האווירה הציבורית הנוכחית כדי להעלות מחדש טענות שעבר מזמן נבדקו ונדחו, וזאת כמעט שנה לאחר שאישרה בחתימת ידה הסכם גישור עם האוניברסיטה, במסגרתו תמכה, בדעה צלולה ורצון חופשי, בביטול ההליך המשמעתי שנוהל וביטול פסק הדין. שם גם קבעה מפורשות שהעניין בינה לבין האוניברסיטה והמרצה מוצה לשביעות רצון כל הצדדים, וכי אין לה כל טענות נוספות".



ד''ר גדעון ארן


המתלוננת אורטל בן דיין, בשבוע שעבר. ''הרגשתי מאוד מוחמאת מההכרה שנותן לי מרצה בכיר''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו