בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרשויות רוצות למנוע את השקת השיטור העירוני

התוכנית אמורה לצאת לדרך בחודשים הקרובים, אך במרכז השלטון המקומי מוחים בטענה כי חלק ניכר מעלויות הפרויקט מוטל על הרשויות המקומיות

תגובות

מרכז השלטון המקומי פועל למנוע את השקת פיילוט השיטור העירוני. הפיילוט אמור לצאת לדרך ב-13 רשויות מקומיות: אילת, ערד, דימונה, לוד, גבעתיים, בני ברק, רמת גן, אריאל, טירה, נתניה, כרמיאל, מגדל העמק ונצרת.

במרכז השלטון המקומי טוענים כי בניגוד לסיכומים, משית המשרד לביטחון הפנים חלק ניכר מעלויות הפיילוט על הרשויות המקומיות המשתתפות בו. המשרד הודיע לרשויות המשתתפות בפיילוט כי הן יידרשו לממן באופן מלא את העסקת הפקחים, הכשרתם ואת כלי הרכב והאמצעים שישמשו אותם. כמו כן, יידרשו הרשויות שאין ברשותן מערך טכנולוגי מתקדם, לשאת בעלויות הקמת מערך חדש או שדרוג המערך הקיים. המשרד מצדו יממן את כל עלויות הפעלת השוטרים הייעודיים.

על פי התוכנית, תקים כל רשות המשתתפת בפיילוט מערך שיטור עירוני, שיורכב מחציתו משוטרים ומחציתו מפקחי עירייה. אלה יהוו כוח ייעודי לטיפול בעבירות איכות חיים, אלימות והתנהגות המוגדרת אנטי חברתית, ולא ייצאו מתחומי הרשות המקומית אלא במקרי חירום. לצד הכוח הייעודי, תידרש כל רשות להפעיל מערך טכנולוגי, הכולל מוקד עירוני ורשת מצלמות. עלות הפיילוט היא כ-50 מיליון שקלים בשנה מתקציב המשרד לביטחון הפנים ועוד כמה עשרות מיליוני שקלים מתקציב הרשויות המקומיות.

יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, העביר השבוע מכתבים לכל ראשי הרשויות שאמורים לקחת חלק בפיילוט. "המשרד לביטחון הפנים מסיר אחריותו ומותיר את הרשויות להתמודד לבדן עם הנטל התקציבי", הוא כותב. בוחבוט קורא לכל הרשויות לא לקחת חלק בפיילוט ומזהיר כי להשתתפות "משמעויות תקציביות מרחיקות לכת, כאשר ההתחייבות יכולה להגיע למיליוני שקלים בשנה".

בשל דרישות המשרד לביטחון הפנים הודיע בני כשריאל, ראש עיריית מעלה אדומים, כי עירו, שאמורה היתה להשתתף בפיילוט, לא תוכל לעמוד בהוצאות. הוא ביקש לצמצם את היקף הכוח, או לקבל סיוע כלכלי, אך המשרד לביטחון הפנים דחה בימים האחרונים את בקשותיו וצירף לתוכנית את אריאל במקום.

"אנחנו מאוד מעוניינים להשתתף, רק שמישהו יביא לנו את התקציב", אומר כשריאל, "השיטה צריכה להיות דיפרנציאלית, צריכה לקחת מאלה שיש להם ולתת את המקסימום לאלה שאין להם. לא דין מעלה אדומים כדין תל אביב העשירה והגדולה".

ראש עיריית גבעתיים, ראובן בן שחר, תומך בעמדת מרכז השלטון המקומי. לדבריו, "חלוקת הנטל חייבת להשתנות והמשרד לביטחון הפנים צריך להקצות יותר משאבים. אי אפשר להסתפק בהצהרות, הקמת השיטור העירוני חייבת להיות מגובה בהקצאת משאבים ואני בטוח שהשר אהרונוביץ יטפל בכך".

בעיה נוספת שטרם נפתרה היא הרחבת סמכויות הפקחים. במסגרת הפיילוט, אמורות להינתן לפקחים סמכויות נוספות ובהן הזכות לדרוש מאדם להזדהות, עיכוב חשוד והובלתו לתחנת משטרה. על מנת להעניק לפקחים סמכויות אלה נדרש תיקון חקיקה. אלא שעד כה עבר התיקון רק קריאה ראשונה ובימים אלה נדון הנושא בוועדת הפנים.

שרון עזריאל, המשנה למנכ"ל וראש אגף הביטחון במרכז השלטון המקומי, מותח ביקורת על התנהלות המשרד לביטחון הפנים. "הפקחים עוד לא קיבלו את הסמכויות, הכל פה פרטאץ', במשרד מיהרו בגלל שרוצים להראות שהם פועלים. זה אבסורד. בקיצורי דרך לא מנהלים פרויקט היסטורי וחשוב שכזה".

המשנה למנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, אליעזר רוזנבאום, דוחה את הטענות ואומר כי השיטור העירוני מביא אתו בשורה אמיתית. לדבריו, הרשויות המקומיות רוצות מאוד להצטרף אליו, גם אם כרוכות בכך הוצאות. "אנחנו באים לקראת הרשויות ואיפה שאנחנו רואים שיש מקום אנחנו מאשרים שימוש בסדר הכוחות והאמצעים הקיימים. אבל בסופו של דבר הרשות צריכה לתרום את חלקה", הוא אומר. בעניין סמכויות הפקחים אומר רוזנבאום כי העיכוב בתיקון החקיקה איננו משמעותי. לדבריו, השיטור העירוני יפעל בהתאם למדיניות שיקבעו הרשות ומפקד המשטרה בעיר.

בלוד הפיילוט אמור להתחיל עוד החודש

העיר הראשונה בה צפוי לפעול פרוייקט השיטור העירוני עוד החודש, תהיה לוד. היעד הראשון של גוף האכיפה החדש יהיה מלחמה בבנייה הבלתי חוקית בעיר.

לפי פיילוט השיטור העירוני, שיפעל ב-13 רשויות בישראל החל מחודש מאי, תוקם בכל רשות "מועצה לאכיפה עירונית", שבראשותה יעמוד ראש העירייה. בלוד, שנבחרה להשתתף בפיילוט במיוחד לאור החלטת הממשלה, יעמוד בראש המועצה מאיר ניצן, יו"ר הוועדה הקרואה בעיר. תפקידו בין היתר לקבוע את היעדים העירוניים לפעולה, קרי במה יתעסקו הפקחים והשוטרים העירוניים. "אני קבעתי את סדר העדיפויות הבא: לדווח לי על כל התחלת בנייה שאיננה חוקית ולסייע לי בהריסתה", אמר ניצן ל"הארץ".

שני תחומים נוספים הוגדרו בלוד עבור מערך השיטור העירוני, שיכלול 14 פקחים ו-17 שוטרים: הבטיחות בדרכים והרוכלות הלא-חוקית, בדגש על זו המתקיימת בבתי הספר.

כבר בעוד שבועיים יחלו הפקחים והשוטרים העירוניים בלוד בפעולה. עיקר החידוש במסגרות השיטור העירוניות, מלבד קביעת יעדי הפעילות של ראש הרשות עצמה, נעוץ בהרחבת הסמכויות של הפקחים העירוניים. לראשונה, יהיו לפקחים סמכויות לעכב חשודים.

באגודה לזכויות האזרח חוששים כי הסמכה זו עלולה לאפשר הפעלת סמכויות מוגברת נגד מיעוטים. ניצן השיב כי אינו דואג מכך.

יחידת השיטור הקהילתי בנתיבות בסכנת סגירה



יחידת השיטור המשולב של עיריית גבעתיים, אתמול. ראש עיריית גבעתיים, בן שחר: ''המשרד לביטחון הפנים חייב להקצות עוד משאבים''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו